פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 31 בתים ,  לפני 3 שנים
==תגליות שגויות==
 
במאה ה-21 הזהירו מספר מדענים מפני [[כשל לוגי|כשלים]] ו[[נטאי|נטאים]] העלולים לגרום לחוסר הדירות בתחומים מסוימים של המדע המודרני, ובעיקר ב[[פסיכולוגיה]] וברפואה. מבין מדענים אלו מפורסם בייחוד ג'ון יואנידיס, [[אפידמיולוגיה|אפידמיולוג]] אמריקאי הטוען שבתחומים המדוברים, יותר מ-50% מן ה"תגליות" אשר מתפרסמות במאמרים מדעיים אינן משוחזרות בניסויים נוספים, והן למעשה שגויות<ref name=":0">{{צ-מאמר|מחבר = John P. A. Ioannidis|שם = [http://www.plosmedicine.org/article/info%3Adoi%2F10.1371%2Fjournal.pmed.0020124 Why Most Published Research Findings Are False]|כתב עת = PLoS Medicine|שנת הוצאה = 2005|כרך = DOI: 10.1371/journal.pmed.0020124}}</ref>. בין הכשלים והנטאים אשר עלולים להשפיע על שיעור התגליות השגויות:
 
*בין '''נטאיהכשלים הפרסום'''והנטאים (Publicationאשר Bias)עלולים להשפיע על שיעור התגליות השגויות: [[הטיית פרסום]]: כתבי-עת מדעיים לעתים קרובות מעדיפים לפרסם מחקרים המכריזים על תגליות, ובייחוד תגליות הזוכות לעניין ציבורי ופרסום באמצעי התקשורת, מאשר מחקרים הבודקים תגליות קודמות ומודיעים על כישלון לשחזר אותן. הטיית פרסום נגרמת גם בגלל שחוקרים הנכשלים בשחזור תגלית עליה דיווח חוקר אחר אף אינם מנסים לפרסם את כשלונם, אם משום שהם מאשימים את עצמם בשגיאות טכניות ואם משום שהם מודעים לקושי לפרסם תוצאות שליליות.
 
* '''אפקט המגרה''' (File drawer Effect): חוקרים רבים הנכשלים בשחזור תגלית עליה דיווח חוקר אחר אף אינם מנסים לפרסם את כשלונם, אם משום שהם מאשימים את עצמם בשגיאות טכניות ואם משום שהם מודעים לקושי לפרסם תוצאות שליליות.
[[File:Reproducibility table.svg|שמאל|ממוזער|400px|'''דוגמה היפותטית: כיצד שיעור התגליות השגויות במדע עלול להיות גבוה בהרבה מרמת המובהקות הסטטיסטית'''{{ש}}'''(א)''' נניח שבשנה מסוימת בתחום מסוים במדע נבדקו בניסויים 1000 השערות (משבצות), שמתוכן 100 השערות - שיעור של 10% - הן אכן נכונות (משבצות צהובות) והשאר שגויות (משבצות ירוקות).{{ש}}'''(ב)''' לא כל ההשערות הנכונות תהפוכנה בהכרח לתגליות - העוצמה הסטטיסטית היא אחוז ההשערות אשר מתגלות בפועל בניסוי מתוך ההשערות הנכונות. אם נניח שבתחום המדעי המדובר העוצמה הסטטיסטית היא 80%, אזי רק 80 מתוך 100 ההשערות הנכונות תתקבלנה בניסויים כתגליות, בעוד ששאר ה-20 יחמקו מגילוי (משבצות כחולות). יתר על כן, אם רמת המובהקות הסטטיסטית הנהוגה בתחום היא 5%, אז מתוך 900 ההשערות שאינן נכונות, 5% או 45 השערות תתקבלנה בטעות כ"תגליות" (משבצות אדומות).{{ש}}'''(ג)''' המספר הכללי של תגליות שתתפרסמנה באותה השנה בספרות המדעית יהיה איפוא 45+80=125, ומתוכן 45 תהיינה שגויות - שיעור תגליות שגויות של 36% הגבוה בהרבה מרמת המובהקות.]]
כתוצאה מנטאיםמהטיית כאלוהפרסום, עלול להתרחש מצב שבו, למשל, אותם מחקרים שמצאו כי לתרופה חדשה יש השפעה חזקה מתפרסמים, בעוד שמחקרים אחרים שלא מצאו השפעה שלה אף אינם מגיעים לידיעת הקהילה המדעית בתחום. בשנים האחרונות חוקרים מציעים נהלים ומתודולוגיות חדשות במדע במטרה לבטל את השפעתם של נטאים כאלו.
 
כשל נפוץ אפילו בין מדענים רבים הוא לחשוב ש'''אחוז התגליות השגויות במדע''' אינו יכול להיות גדול מרמת המובהקות הסטטיסטית המקובלת. במדעי הרפואה וה[[ביולוגיה]] מקובל לדחות השערה כאשר המובהקות הסטטיסטית בניסוי שבדק אותה שווה או גדולה מ-0.05 (שהם 5%), ולכן מדענים רבים סבורים אינטואיטיבית שלכל היותר 5% מן התגליות המתפרסמות בתחום הרפואה והביולוגיה עלולות להיות שגויות. אך ההגדרה הנכונה של מובהקות סטטיסטית היא הסיכוי לקבל את תוצאות הניסוי בהנחה ש[[השערת האפס]] היא נכונה, כלומר בהנחה שהשערת הניסוי שגויה ([[שגיאות מסוג I ו-II|טעות מסוג I]] או בכינוי נפוץ באנגלית false positive). אחוז התגליות השגויות הכללי במדע תלוי לא רק ברמת המובהקות, אלא גם בשני גדלים חשובים נוספים - ה[[עוצמה סטטיסטית|עוצמה הסטטיסטית]], ובייחוד '''אחוז ההשערות הנכונות מתוך כלל ההשערות שנבדקו'''. בכך ניתן להיווכח בדוגמה המספרית ההיפותטית באיור שמשמאל.
12,249

עריכות