|
'''אוניית מערכה''' (או '''ספינת קרב''', מ[[אנגלית]]: '''Battleship''') היא סוג של [[ספינת מלחמה]]. מאמצע [[המאה ה-19]] עד לאמצע [[המאה ה-20]] היו כלי שיט מסוג זה האוניות העיקריות בציי המלחמה של מעצמות העולם. אוניות אלה היו האוניות בעלות החימוש הכבד ביותר והמיגון הכבד ביותר, ובדרך כלל גם הגדולות ביותר במידותיהן, בצוותן, וב[[הדחק]] שלהן{{הערה|1=ההגדרה "battleship" ב[[המילון האנגלי של אוקספורד|מילון אוקספורד]], מהדורת 1989.}}.
המונח '''אוניית מערכה''' באנגלית, Battleship, נוצר כקיצור מהמושג באנגליתהמושג "Line of Battle Ship", כלומר אונייה היכולה לתפוס מקום בשדרת הקרב. מושג זה שייך ללוחמה הימית בעיקר מתקופת [[המלחמות הנפוליאוניות]], ואוניות אלה נקראו אז "[[אוניית קו|אוניות קו]]" (Ship of the Line). עם תחילתה של [[המהפכה התעשייתית]] החלו אוניות הקו להשתנות ולהתיישן, וחידושים טכנולוגיים רבים החלו לשנות את פני אוניות המלחמה. המונח "אוניית מערכה" נקבע בסוף שנות ה-80 של המאה ה-19, ובמובנו הצר מתייחס לסוג האוניות המסוים שהחל להופיע אז: אוניית הקרב כבדת-החימוש ביותר, הגדולה מ[[סיירת (אונייה)|סיירת]]{{הערה|שם=Stoll, J 1992|1=Stoll, J. Steaming in the Dark?, Journal of Conflict Resolution Vol. 36 No. 2, Jun 1992.}}. יש המייחסים מושג זה רק לאוניות המערכה מטיפוס "אוניות תותחים גדולים" (all Big Gun), שהראשונה בהן הייתה "[[אה"מ דרדנוט|דרדנוט]]", בשנת [[1906]]; מנגד, יש המכנים "אוניות מערכה" גם את אוניות הקרב המשוריינות בתקופת המעבר ממפרש לקיטור, במחצית השנייה של המאה ה-19, שבישרו את הופעתה של אוניית המערכה המודרנית. ככלל, ניתן לראות כמה שלבים בהתפתחות אוניית המערכה: עם התפתחות ה[[מיגון]] נוספו לאוניות הקו לוחות [[פלדה]], שיצרו באמצע המאה ה-19 את מבשרות אוניות המערכה, אוניות מלחמה שנקראו '''[[אונייה מחופת שריון|אוניות מחופות שריון]]''' (Ironclads). ספינות אלה נועדו, כקודמותיהן, להיות הספינות העיקריות בצי המלחמה. ספינות אלו הלכו והתפתחו, ולקראת סוף המאה ה-19 כבר ניתן היה לראות טיפוס מקובל למדי, שנקרא מאוחר יותר '''[[פרה-דרדנוט]]''' (Pre-dreadnought). ב-1906, עם הופעתה של '''אה"מ דרדנוט''', התקבעה דמותה של אוניית המערכה המודרנית.
אוניות המערכה היו מרכיב בעל משקל רב ב[[אסטרטגיה צבאית|אסטרטגיה הצבאית]] ואף ב[[דיפלומטיה]] של אותן שנים. עלות בנייתן הייתה גדולה מאוד, והן היו מקור לגאווה לאומית רבה בכל מעצמה שבה נבנו. התחרות בין המעצמות על בניית מספר רב יותר של אוניות כאלו, והשגת עליונות טכנולוגית בבנייתן הובילה ל[[מרוץ חימוש]] חריף ביניהן, בעיקר בין [[גרמניה]] ו[[בריטניה]], דבר שהיה אחד הגורמים לפרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]]. לאחר המלחמה הוגבלה בנייתן של אוניות אלה בכמה הסכמים בינלאומיים, אך פיתוחן הטכנולוגי נמשך, וב[[מלחמת העולם השנייה]] הופעלו אוניות מערכה ישנות וחדשות גם יחד{{הערה|שם=סונד|Sondhaus, L.: Naval Warfare 1815–1914.}}.
|
