המרד הגדול – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תיקנתי שגיאה בתיאור התמונה של שער טיטוס תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
←מעשי הטבח של פלורוס: הוספתי תוכן תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 75:
המאורעות החריפו כאשר תגרה בין יהודים וסורים ב[[קיסריה]] בחודש [[אייר]] שנת [[66]] הובילה לעזיבת כל יהודי העיר, עם [[ספר תורה|ספר התורה]] בידם, אל העיר [[נרבתא]] הסמוכה. המקרה עורר סערת רוחות רבה בירושלים, שאליה הגיעו השמועות, ופלורוס לא עשה דבר על מנת להרגיע את הרוחות, אלא הוסיף וסכסך בין הצדדים.{{הערה|1=כתבי [[יוסף בן מתתיהו]] - [[תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים]] - ספר ב פרק י"ד ה}}
פלורוס הגיע ל[[ירושלים]] ב[[ט"ז באייר]] שנת [[66]], ודרש מהעם את כספי המקדש. כאשר התעוררה מהומה עקב כך, שלח פלורוס את צבאו לירושלים. הוא פיזר באמצעות רוכבים את בני ירושלים שיצאו לקראתו לברכו, ולמחרת קבע את מחנהו ב[[שער העיר]] ודרש מנכבדיה כי אלה ש[[קללה|קיללו]] אותו בשל מעשיו יוסגרו לידיו. משלא נענה, הורה לאנשיו לצאת אל ה[[שוק (מסחר)|שוק]] העליון בעיר, [[שוד|לשדוד]] את כל הנמצא שם, ולהרוג את כל הנקרה בדרכם. חלק מן האזרחים שנתפסו בחיים [[צליבה|נצלבו]]. באותו יום
למחרת היום הצליחה ההנהגה בירושלים להרגיע את העם. פלורוס דרש כי נכבדי העם יצאו לקראתו, ויברכו את חייליו החונים מחוץ לעיר לשלום. העם נענה לדרישה זו, ונכבדי העם, הכוהנים, יצאו לקראת חייליו. אלה התנפלו עליהם ורמסו אותם בפרסות סוסיהם. העם, אשר הבין כי פלורוס מתכוון עתה לבזוז את [[בית המקדש]] מיהר והרס את האולמות שחיברו את [[מצודת אנטוניה]] אל בית המקדש, ובכך מנע מאנשי פלורוס להגיע אל המקדש עצמו. פלורוס זימן את הכוהנים, והבטיח להם לצאת מירושלים. לבקשת הכוהנים הושאר גדוד ([[קוהורטה]]) אחד על מנת לשמור על הסדר, ועיקר הצבא יצא מירושלים, אך הנזק שנגרם ביומיים אלו היה קשה. ההיסטוריון [[צבי גרץ]] כותב על הרס האולמות שהובילו לבית המקדש כי: {{ציטוטון|במעשה זה התחילו בני ירושלים את המרד בממלכת רומי, מבלי דעת ומבלי לשער מראש את תוצאותיו הגדולות והנוראות}}.
|