ערב רב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
סידור, עריכה, שכתוב, הרחבה מדברי הגר"א |
|||
שורה 1:
'''ערב רב''' הוא שמה של קבוצה הכוללת [[מצרים העתיקה|מצריים]] ובני עמים נוספים שהתלוו ל[[שבטי ישראל|בני ישראל]] ב[[יציאת מצרים]], על פי המסורת היהודית הם התקבלו על ידי [[משה]] כחלק אינטגרלי מהעם, ובהמשך חטאו והחטיאו את עם ישראל במדבר, כמו ב[[חטא העגל]] ועוד.
▲===בתנ"ך===
המונח "ערב רב" מופיע לראשונה בסיפור יציאת מצרים ספר [[שמות]]: {{הדגשה|וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם|{{תנ"ך|שמות|יב|לח|ללא=ספר}}}}. על פי [[פירוש רש"י לתורה|פירוש רש"י]], הכוונה ל"תערובות אומות של [[גיור|גרים]]".
===אטימולוגיה===
על פי פירוש ה[[דעת מקרא]], ישנן שתי צורות להסביר את הביטוי "ערב רב".▼
# 'ערב' מלשון תערובת, ו'רב' מלשון הרבה.▼
# 'ערב רב' מלשון "עירברבין", שהוא התרגום ב[[תרגום אונקלוס]] למילה "אספסוף" ({{תנ"ך|במדבר|יא|ד}}).▼
==בדברי חז"ל==
על הפסוקים ({{תנ"ך|שמות|לב|ז|יב|קצר=כן}}): "וידבר ה' אל משה לך רד כי '''שחת עמך''' אשר העלית מארץ מצרים... ועתה הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול", מפרש רש"י - שחת העם לא נאמר, אלא "עמך", (הם) ערב רב שקיבלת מעצמך וגיירתם ולא נמלכת (התיעצת) בי, ואמרת: טוב שידבקו גרים בשכינה, והם שיחתו והשחיתו.
[[הזוהר]] (שמות, קצא.) מביא כי הערב רב היה חלק מן העם המצרי, בעלי אותה שפה, אשר כללו בתוכם את כל חרטומי מצרים. לאחר שחרטומי מצרים ראו את נפלאות ה', בקשו מ[[משה]] רבנו להצטרף לעם ישראל. הקב"ה הציע למשה שלא לגייר את הערב רב{{הערה|1=(וכן מובא ב[[מדרש רבא]], ספר שמות, פרשה מב, וב[[מדרש תנחומא]], כי תשא, סימן כ"א, סימן ל')}}, אך משה ביקש מה' שיקבלם. טעמו של משה היה משום שהסיבה לרצונם להתגייר היא משום שראו את גבורת ה', לפיכך סבר משה כי כשיראו הערב רב את גבורות ה' בכל יום, ידעו כי אין אל מבלעדי ה'. לכן גייר משה את הערב רב ולקחם תחת חסותו.▼
ב[[גמרא]] מצוי רק מקום אחד בו מופיע הביטוי "ערב רב", והוא במס' [[ביצה]] דף לב:
"הני מערב רב קא אתו, (אלה מערב רב הגיעו) דכתיב (דברים יג) ונתן לך רחמים ורחמך, כל המרחם על הבריות, בידוע שהוא מזרעו של אברהם אבינו, וכל מי שאינו מרחם על הבריות, בידוע שאינו מזרעו של אברהם אבינו."
▲על פי פירוש ה[[דעת מקרא]], ישנן שתי צורות להסביר את הביטוי "ערב רב".
▲# 'ערב' מלשון תערובת, ו'רב' מלשון הרבה.
▲# 'ערב רב' מלשון "עירברבין", שהוא התרגום ב[[תרגום אונקלוס]] למילה "אספסוף" ({{תנ"ך|במדבר|יא|ד}}).
==
▲ב[[זוהר]], וכן ב[[תיקוני הזוהר]]
▲*מובא ב[[מכילתא]]: "וגם ערב רב: מאה ועשרים [[ריבוא]] דברי [[ר' ישמעאל]], [[ר' עקיבא]] אומר: מאתים וארבעים ריבוא, ר' נתן אומר: מאתים וששים ריבוא וצאן ובקר" (פרשת בא מסכת דפסחא פרשה יד).
▲*פירוש ה"[[כלי יקר]]": (במדבר כ"ב , ב'): "ויגר מואב מפני העם כי רב הוא, כי מפני הערב רב היו יראים מחמת רבויים".
==בעת החדשה==
ה[[גר"א]] בביאורו לתיקוני זוהר חדש כתב שנשמות הערב רב הם העשירים הגאוותנים שבעם, הרודפים אחרי התאוות ומזלזלים בתלמידי חכמים, והם ראשי ישראל בגלות{{הערה|ראו [http://www.dani18.com/index.php?show=NISP01 ציטוטים] באתר dani18.com}}. בעקבות כך, במאה ה-19 שימש הביטוי לציון יהודים אשר מתדמים לגויים ונוהגים כמעשיהם{{הערה|ראו למשל: {{המליץ||בחוץ לארצנו|1884/12/22|00601}}}}. לאחר הקמת [[מדינת ישראל]], הביטוי הפך לכינוי גנאי להנהגת המדינה, בפי יהודים דתיים המתנגדים לה.
במאה ה-19 שימש המונח "ערב רב" בעיקר לציון תערובת, במיוחד תערובת של אנשים מעמים שונים{{הערה|ראו למשל: {{הצפירה||השקפה כללית על מצב אחינו בבולגריא|1887/08/30|00302}}}}, או המון. אך לעיתים שימש הביטוי לציון יהודים אשר מתדמים לגויים ונוהגים כמעשיהם{{הערה|ראו למשל: {{המליץ||בחוץ לארצנו|1884/12/22|00601}}}}. ▼
▲
== ראו גם ==
| |||