כלי הקשה – הבדלי גרסאות

 

== כלי ההקשה בתזמורת ==

כלי ההקשה הם חלק בלתי נפרד מן ה[[תזמורת]] הסימפונית, והם נקראים מחלקת כלי ההקשה. אמנם הם הכלים

המנוגנים הכי פחות במהלך ה[[יצירה (מוזיקה)|יצירה]], אך כשהם מנוגנים הם חשובים ביותר. ישנם מספר סוגי כלי הקשה שנהוג לנגן בהם בתזמורת הסימפונית: [[מצלתיים]], [[טימפני]], [[קסילופון]], [[מערכת תופים]] (סט), שליש, [[טמבורין]] (תוף מרים), [[פיאטי]], שהוא גם סוג של תוף, ועוד. בכל תזמורת סימפונית יש מספר אנשים שמנגנים על מגוון כלי ההקשה, ולעתים נגן אחד נאלץ לעבור או לנגן בו זמנית על מספר כלי הקשה. [[סקציה]] זו ממוקמת מאחורי כל התזמורת, בדרך-כלל בצד שמאל של הבמה.

 

==כלי הקשה בהרכב מוזיקה קלה==

הרכבי כלי הנשיפה מסוף [[המוזיקה הקלאסית בתקופה הרומנטית|התקופה הרומנטית]] עד ל[[התקופה המודרנית|תקופה המודרנית]] היו בעיקר הרכבי צעידה, אך במהלך השנים נראתה מגמה של יותר תזמורות כלי נשיפה נייחות. בעקבות מעבר זה לתזמורות נייחות לא היה צורך יותר בנגן לכל כלי הקשה (לדוגמה נגן [[מצלתיים]], נגן [[תוף דוד]] ונגן [[תוף צעידה]]). כל אלו אוחדו ל[[מערכת תופים]] שיכולה להישלט על ידי נגן יחיד, ששולט בכל הפונקציות של כלי ההקשה. מאז להקות מוזיקה קלה החלו להשתמש במערכת תופים ששילבה בתוכה מספר כלי הקשה עיקריים:

* תוף באס (תוף דוד מצומצם, עם דוושה)