קרל הרביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 32:
ב-[[1354]] הוא חצה את [[הרי האלפים]] ללא צבא וקיבל את [[כתר הברזל של לומברדיה]] ב[[מילאנו]] בינואר [[1355]]. באפריל של אותה שנה הוכתר כקיסר רומא בידי [[קרדינל]]. מטרתו היחידה, נראה, הייתה לזכות בכתר הקיסרי בדרכי שלום, ובהתאם להבטחה שנתן לאפיפיור קלמנט הוא נשאר בעיר רק למספר שעות, למרות רצונם של אנשי רומא אותו ביטאו בגלוי. אחרי שבפועל ויתר קרל על כל זכויות הקיסרות באיטליה, הוא חצה שוב את האלפים שלגנותו עמדו מילותיו המגנות של הפטרארך, אך לזכותו עמד עושר רב.
 
בחזרתו תפס קרל את הממשל של האימפריה, שרק החלה להתאושש מ[[המוות השחור]], ואז הוציא את [[בולת הזהב של 1356]] המפורסמת שבה הוסדרה בחירת המלך. את [[מורביה]] הוא נתן לאחד מאחיו, יוהאן הנרי, ואת רוזנות לוקסמבורג הפך לדוכסות ונתן לאח שני, [[ואצלב, מלך הרומאים]]. קרל לא חדל במאמציו להבטיח טריטוריות אחרות ולחזק את המלוכה הבוהמית. למטרה זו הוא רכש חלק מפאלאטין העליונה של הריין ב-[[1353]], וב-[[1367]] סיפח את [[לוסטיה התחתונה]] לבוהמיה וקנה אחוזות נוספות בחלקים שונים של גרמניה. עם מותו של [[מיינהרד השלישי, דוכס בוואריה העליונה]] ורוזן טירול ב-[[1363]], בוואריה העליונה נלקחה בידי בניו של הקיסר לודוויג הרביעי, וטירול על ידי [[רודולוףרודולף הרביעי, דוכס אוסטריה]]. שתי תביעות אלה התקבלו על ידי קרל שהבין שאם ימותו משפחות אלה הטריטוריות יעברו ל[[בית לוקסמבורג]]. באותו זמן הובטחה לו ירושת [[מרגרבייט ברנדנבורג]], אותה הוא השיג עבור בנו ואצלב ב-[[1373]]. הוא גם זכה בחלק ניכר משטחי שלזיה, בחלקו מירושה של אשתו השלישית, [[אנה פון שוויידניץ]], בתו של [[הנרי השני, דוכס שווידניצה]]. ב-[[1365]] ביקר קרל את האפיפיור [[אורבנוס החמישי]] ב[[אביניון]] ולקח על עצמו ללוותו ל[[רומא]]; ובה בעת הוכתר כמלך בורגונדי ב[[ארל]].
 
מסעו השני לאיטליה התרחש ב-[[1368]], אז נפגש עם האפיפיור [[אורבנוס השישי]] ב[[ויטרבו]], והיה נצור בארמונו ב[[סיינה]], ועזב את הארץ לפני סוף שנת [[1369]].