מידות שהתורה נדרשת בהן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Shlomicatz (שיחה | תרומות)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד
שורה 44:
=== בניין אב מכתוב אחד ובניין אב משני כתובים ===
{{ערך מורחב|ערך=[[בניין אב מכתוב אחד]], [[בניין אב משני כתובים]]}}
בבניין אב מנסים להגיע להכללה הלכתית - כלומר להסק [[אינדוקציה|אינדוקטיבי]]( הסקה מן הפרט אל הכלל) של דין כללי - מתוך הדין של מקרה בודד או של כמה מקרים בודדים שונים בעלי דמיון משותף;("הצד השוה"). למרות שהמקרים שונים זה מזה, מכל מקום - על סמך הדמיון ביניהם - גוזרים מהם את הדין הכללי, שיוכל אז לחול על כל מקרה אחר בעל התכונה המשותפת למקרים הידועים כבר. כשגזירת הכלל נעשית מתוך כמה מקרים (ולא מתוך מקרה בודד) - דרך הגזירה מכונה גם: "הצד השוה", ואז נאמר שהכלל נגזר בְ"מַה מצינו". נוסח גזירה שמקובל בתלמוד ללימוד כזה - יהיה למשל: {{ציטוטון|לא ראי זה כראי זה, ולא ראי זה כראי זה, אך מה מצינו - שהצד השווה שבהם הוא כך וכך...}}.
 
דוגמה: התלמוד מאתר שלוש מצוות שונות ([[ברית מילה]], [[תלמוד תורה]], [[פדיון הבן]]) אשר: את כל אחת מהן מחויב האב לעשות ל[[בן|בנו]], ואשר: את כל אחת מהן מחויב הבן לעשות לעצמו כשיתבגר - אם האב לא עשאה לבן. בשלב הבא, התלמוד גוזר את הדין הכללי מתוך שלוש מצוות אלו - בבניין אב, לפי נוסח ההסק הבא: "אדוּן בניין אב מבין שלשתם: לא הרי מילה כהרי תלמוד תורה, ולא הרי תורה כהרי מילה, ולא זה וזה כהרי פדיה, ולא הרי פדיה כהרי זה וזה. הצד השוה שבהן שהוא מצות האב על הבן - אם לא עשה לו אביו יעשה הוא לעצמו. אף כל מה שהוא מצות האב על הבן - אם לא עשה לו אביו הוא יעשה לעצמו." ‏‏{{הערה|1=‏([[ילקוט שמעוני]] שמות - פרק יג - רמז רכה).‏}}.