היסטוריה של תוניסיה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←תוניסיה העצמאית: פסיק |
מ קישורים פנימיים |
||
שורה 34:
[[המלחמה הפונית הראשונה]] בין [[264 לפנה"ס]] ל-[[241 לפנה"ס]] החלה ב[[סיציליה]] והתפתחה למלחמה ימית בה למדו הרומים את אמנות הלחימה הימית, והצליחו לשלוט בה ולנצח. קרתגו איבדה את [[סרדיניה]] ואת שליטתה ב[[מערב סיציליה]]
[[המלחמה הפונית השנייה]] בין [[218 לפנה"ס]] ל-[[201 לפנה"ס]] החלה בעיר [[סגונטו]] ב[[ספרד]] של ימינו. [[חניבעל]], מנהיג הקרתגנים כבש את העיר, שהייתה בעלת ברית חשובה של רומא. הפעולה הביאה לסכסוך ולהכרזת מלחמה. מסגונטו החל חניבעל להתקדם אל [[איטליה]] כשהוא מוביל את צבאותיו המצוידים ב[[פיל|פילים]] אל מעבר ל[[הרי האלפים]]. בתחילה זכה לניצחונות, אך לאחר שכל בעלות בריתה של רומא נותרו נאמנות לה, נכשל בניסיונו לכבוש את העיר. המערכה באיטליה נמשכה במשך שנים רבות. לבסוף פלשו חיילי רומא בהנהגת [[סקיפיו אפריקנוס]] למושבות קרתגו בספרד, ולאחר מכן נחתו באפריקה, ליד העיר קרתגו, והכריחו את חניבעל לשוב אל העיר. לאחר תבוסת הקרתגנים ב[[קרב זאמה]] בשנת [[202 לפנה"ס]] איבדה קרתגו את מושבותיה בחצי האי האיברי, ובמערב הים התיכון, כמו גם את השפעתה על המלכים הנומידים ששלטו מסביבה. בתקופה זו שלטה קרתגו בסביבה הקרובה לעיר קרתגו בלבד, הוטלו עליה [[פיצויי מלחמה]] בסכום גבוה, ועצמאותה אבדה.
במהלך התקופה שלאחר מכן בנו הקרתגנים את האימפריה שלהם מהיסוד, ובמהלך שנים ספורות התאוששו ושבו להיות מרכז מסחרי משגשג במערב הים התיכון, אם כי לא חזרו לגדולתם הקודמת. רומא הביטה בהתפתחויות אלו בדאגה, ולבסוף, לאחר הכרזת מלחמה של קרתגו על המלך הנומידי מסיניסה, הכריזה רומא מלחמה על קרתגו בטענה כי בניגוד לתנאי כניעתה הכריזה מלחמה שלא ברשותה של רומא. [[המלחמה הפונית השלישית]] שהתרחשה בין [[149 לפנה"ס]] ל-[[146 לפנה"ס]] הביאה לאובדנה המוחלט של קרתגו. העיר נהרסה, ותושביה נמכרו לעבדים.
| |||