חופש מדת – הבדלי גרסאות

מימוש החופש מדת עשוי לפגוע ברגשות הדתיים. על בית המשפט לקבוע איזה מן החופשים נתפס כחשוב יותר לפי מקרה. לטענות על פגיעה ברגשות כוח מוגבל, בעיקר כאשר אין בכוונות החילוני מניעים לפגוע ברגשות הדתי.{{הערה|1=דני סטטמן, גדעון ספיר, "חופש הדת, חופש מדת והגנה על רגשות דתיים", '''מחקרי משפט''' כא, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, תשס"ד 2004, עמ' 52}}▼

[[מדינת ישראל]] מעניקה לתושביה [[חופש דת]] (על פי [[מגילת העצמאות]]), אך יש הטוענים כי לאור החקיקה הקיימת בנושאי נישואין וגירושין, הרי שלא יכול להתקיים בישראל חופש מדת באופן מלא. לדוגמה: החוק אינו מאפשר [[נישואים אזרחיים]] או [[גירושין]] אזרחיים, ולכן אדם החפץ להינשא או להתגרש בתחומי מדינת ישראל, חייב לעשות זאת על פי חוקיה של אחת הדתות המוכרות במדינה או להדרש להליכים מיוחדים ככל שהנו "חסר דת" על פי הגדרת החוק.▼