הבדלים בין גרסאות בדף "ראשית לימודים"

הוסרו 31 בתים ,  לפני 4 שנים
(הרחבה)
ואולם, לינדא לא היה מורה ולא חיבר טקסט [[דידקטיקה|דידקטי]]; עולם בתי הספר המשכיליים היה זעיר, ובעולם היהודי לא הייתה כל מסורת של כתיבת ספרי לימוד. לעומת זאת, הפורמט האנציקלופדי היה מוכר יותר לקהל היהודי הרחב. כך פנה הספר לא רק לתלמידים אלא לכל יהודי שביקש לרכוש השכלה מודרנית, ומשכילים שונים, בהם [[שניאור זק"ש]] ו[[מאיר לטריס]], דיווחו על מקומו החשוב של הספר בעולמם.{{הערה|קוגמן, עמ' 53, 76}}
 
אך לא רק משכילים, אלא גם יהודים מסורתיים מצאו בספר מידע ועניין והוא אִפשר להציג בפניהם את הידע המדעי העדכני. כך למשל שמעון, בנו של הרב [[דוד אופנהיים (רב)|הרב דוד אופנהיים]], העתיק מ"ראשית לימודים" חלקים באסטרונומיה לספרו "עמוד השחר",{{הערה|קוגמן, עמ' 53}} והרב [[פנחס אליהו הורביץ]] העתיק ממנו חלקים לספרו "[[ספר הברית השלם]]". בעל "ספר הברית" הכיר היטב את "ראשית לימודים" והוא אף מתפלמס מולו כמייצגו של הידע המודרני של התקופה.{{הערה|1=ירון בן -עמי, [http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=14468 האם חי יכול להווצר מדומם? דיון בסוגיה מחולין קכו ע"ב].}}
 
מיעוט הביקוש לספרי מדע בעברית, עקב ידיעת שפות בקרב יהודים והקושי הכלכלי בהדפסתם, הביאו לכך שהספר נותר פופולרי ביותר כאנציקלופדיה המדעית העברית בה"א הידיעה עד מחצית [[המאה ה-19]]. [[שלמה יהודה רפפורט]] (שי"ר) התלונן ב-[[1856]] שכבר ארבעה עשורים מהווה "ראשית לימודים" את המקור המדעי היחיד בעברית. [[מנדלי מוכר ספרים]] (שלום יעקב אברמוביץ'), שהִרבה בכתיבת [[מדע פופולרי]] עבור היהודים, כבר סיווג את הספר כמיושן, שטחי, בלתי-אמין וקשה להבנה (בין "ספרים ישנים... [ש]דבריהם אך מעטים המה ונער יכתבם, ומעט מזער מצאצאי הטבע הלא המה נזכרים בספריהם כמעט אך בשמותם לבד, מבלי הודיע לנו תכונתם וטבעם וארחות חייהם... שפתיהם לא ברור מִלֵּלוֹ ודבריהם שאובים ממקור אכזב").{{הערה|1=[[מנדלי מוכר ספרים|שלום יעקב אברמָויץ]], "[http://books.google.co.il/books?id=_WlHAAAAYAAJ&pg=PR2 פתח דבר]", ‫'''ספר תולדֹת הטבע''', כרך ב, ז'יטומיר: דפוס א.ש. שאדאָוו, תרכ"ז 1866, עמ' II.}}