אלכסנדרה, נסיכת דנמרק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 49:
בשנת [[1848]] נפטר המלך [[כריסטיאן השמיני, מלך דנמרק|כריסטיאן השמיני]], שהיה בן דודה של סבתה של אלכסנדרה, ובנו היחיד, [[פרדריק השביעי, מלך דנמרק|פרדריק]], עלה לשלטון. פרדריק, שעבר כבר שני נישואים כושלים ללא ילדים, נחשב לעקר, ואביה של אלכסנדרה, כריסטיאן, הפך למועמד העיקרי לתפקיד יורש העצר בשל העובדה שאשתו, לואיז, הייתה אחייניתו של כריסטיאן השמיני.
 
בממלכה פרץ משבר ירושה, שכן מלך [[דנמרק]] מלך גם על מחוזות [[שלזוויג (מחוז)|שלזוויג]] ו[[הולשטיין]], בהם חוקי הירושה היו שונים. בהולשטיין היה קיים עדיין [[החוק הסאלי]], שמנע ירושה דרך נשות המשפחה, אולם מניעה כזו לא הייתה בדנמרק. בעקבות המשבר מחוז הולשטיין, שהיה גרמני ברובו, הכריז על עצמאותו מדנמרק וקרא לעזרתה של [[פרוסיה]]. בשנת [[1852]] נפגשו נציגי המדינות האירופאיות הגדולות ב[[לונדון]] על מנת לדון במשבר הירושה הדני. לבסוף הוחלט כי כריסטיאן, נסיך שלזוויג-הולשטיין-סונדרבורגזונדרבורג-גלוקסבורגגליקסבורג יהפוך ליורשו של פרידריך בכל הממלכה. שאר הטוענים לכתר, שכללו את חמותו, גיסו ואשתו של כריסטיאן, ויתרו על תביעותיהם.
 
הנסיך כריסטיאן קיבל את התואר "נסיך דנמרק" והוא ומשפחתו עברו למעונם החדש, [[ארמון ברנסטורף]]. למרות שמעמדה של המשפחה עלה, לא הייתה עלייה בהכנסתם והם לא השתתפו בחיי החצר בקופנהגן, שכן הם סירבו להכיר באשתו השלישית של המלך פרידריך, לואיז רסמוסן, שהייתה פילגשו ולא הייתה ממשפחת אצולה. אלכסנדרה בילתה את נערותה בברנסטורף, שם לומדה [[אנגלית]] על ידי כומר אנגלי.