נוגדי דלקת שאינם סטרואידים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
MagnusFit (שיחה | תרומות)
מ קישורים פנימיים
שורה 19:
* [[אילאוס]]
* כאב לאור [[אבנים בדרכי השתן]]
* מצבים בהם ה[[דוקטוסהצינור ארטריוזוסהעורקי]] לא נסגר ב- 24 השעות הראשונות אצל תינוקות לאחר הלידה.
 
[[אספירין]], התרופה היחידה ממשפחת ה-NSAIDS שהיא מעכב בלתי הפיך של האנזים COX-1, היא בעלת התוויה נוספת- מונעת איגור (אגרציה) של [[טסיות]] הדם. אספירין מונעת למעשה את היכולת של טסיות להיקשר זו לזו, על ידי כך שהיא מונעת את פעולתו של תרומבוקסן A2, (אשר אחראי הן לאקטיבציה של טסיות חדשות והן על איגור- או היצמדות טסיות- זו לזו) ובדרך זו ניתן לטפל באמצעות אספירין במצבים של [[פקקת]] עורקים ומניעה של אירועים בלב ובכלי הדם.
שורה 71:
 
=== במהלך ההריון ===
נטילת NSAIDS אינה מומלצת במהלך ההריון, בעיקר לא במהלך הטרימסטר השלישי. אף על פי שתרופות אלו אינן נחשבות [[תרופות טרטוגניות|טרטוגניות]] (גורמות מומים לעובר) הן עלולות להביא לסגירה מוקדמת מדי של ה[[דוקטוסהצינור ארטריוזוסהעורקי]] אצל העובר ולתופעות לוואי כלייתיות. בנוסף, תרופות אלו מקושרות ב[[לידה מוקדמת]] ובעליה בסיכון ל[[הפלות]]. עם זאת, נשים אשר סובלות מה[[תסמונת אנטי פוספוליפידית]] או APLA- נוטלות במהלך ההריון אספירין המשולב ב[[הפרין]]. התרופה [[אינדומד]] (אינדומתצין) משמשת בהריון לטיפול במקרים של [[ריבוי מי שפיר]] על ידי הפחתת כמות השתן של העובר (בדרך של עיכוב זרימת הדם לכליה).
 
=== תופעות לוואי נוספות ===