פוסט-רוק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 1:
'''פוסט רוק''' ('''Post Rock''') הוא סגנון מוזיקלי שנחשב לתת זרם ב[[רוק (מוזיקה)|רוק]], המתאפיין בשימוש לא-מסורתי בכלי נגינה כגון [[גיטרה]], [[גיטרה בס|בס]], [[תופים]], וכלים נוספים, ועומס מוזיקלי רב. תחושת ה"עומס" מתקבלת מכך שפעמים רבות המוזיקה נעשית בשכבות-על-שכבות רבות של כלים, מה שמקנה עושר מוזיקלי גדול ליצירות. סגנון זה התפתח בקרב קהילת ה[[אינדי]] [[רוק (מוזיקה)|רוק]], בלייבלים קטנים ועצמאיים, לרוב. המונח "פוסט-רוק" עצמו הומצא על ידי הכתב סיימון ריינולדס, בגיליון 123 של עיתון המוזיקה האקספרימנטלית, Wire. לפי ריינולדס, פוסט רוק הוא "סגנון המשתמש בכלי נגינה 'רוקיסטיים' עבור מוזיקה לא רוקיסטית, למשל: שימוש בגיטרות לא ליצירת [[ריף (מוזיקה)|ריפים]] ו[[אקורד]]ים, אלא לטקסטורות וגוונים מוזיקליים". בין מפתחי הז'אנר ניתן למנות אומנים מאמצע שנות השמונים כגון [[Cocteauקוקטו Twinsטווינס]], ו-[[Talk Talk]], שיצרו מוזיקה אינסטרומנטלית ומורכבת, שהושפעה רבות מ[[מוזיקה קלאסית]], [[מוזיקה אלקטרונית]], ו[[ג'אז]]. מייצגת זרם הפוסט רוק בארץ היא [[לבנון (להקה)|להקת לבנון]].
 
הגדרתו הרחבה והכללית של הפוסט רוק הניחה תחתיה מגוון רחב של זרמים מוזיקליים עד כדי כך שלעתים קשה להבין מהו המכנה המשותף בין ההרכבים השונים הרואים עצמם, או במקרים מסוימים אשר עיתונאים וחובבי מוזיקה רואים אותם, כהרכבי פוסט רוק. מצד אחד ניתן לראות הרכבים שיוצרים מוזיקת גיטרות איטית מעגלית ובעלת גוונים פסיכדלים כגון mogwai ו-slint. אלו מתאפיינות בנגינת גיטרה מלנכולית, בדרך כלל בעלת גוון מעגלי. להקת לבנון הישראלית משתייכת לנישה הזו.