תראבין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ לא אנצק
שורה 2:
[[קובץ:השייכים של שבט תראבין.jpg|ממוזער|השייחים של שבט תראבין. ביניהם מושל נפת באר שבע, [[עארף אל-עארף]]. שנות השלושים של המאה העשרים.]]
 
'''תראבין''' או '''אל-תראבין א-צאנע''' הוא [[שבט]] [[בדואים|בדואי]] הגודל המתגורר בעיקר ב[[ישראל]] (ב[[נגב]]) וב[[סינימצרים]] וגם (בשרקיהבחצי ,פורהאי סעיד,[[סיני]]) וסואס,אך איסמעליה, קהיר, וגיזה)גם ב[[מצריםרצועת עזה]] וגם, ב[[ירדן]] , ווב[[רצועתערב עזההסעודית]] וחברון.{{ש}} השבט אל-תראביןהיה הואהשני השבטבגודלו הבדואיבין הגודלשבטי בכלהבדואים סיניב[[תקופת המנדט]]; על פי ו[[מצריםמפקד אוכלוסין|מפקד האוכלוסין]] ומזרחשערכה התיכוןממשלת השבטהמנדט בשנת [[1931]] הוא כלל 500כשבעה עשר אלף נפש. {{הערה|http[[יצחק בן-צבי]], '''כתבי יצחק בן-צבי''', ה://www.elfagr אוכלוסי ארץ ישראל, תל אביב: [[הוצאת מצפה]], תרצ"ז 1937, עמ' 173, 236.org/1723798}}
 
==מוצא==
המקור של השבט הוא ב[[ערב הסעודית]]. הוא הגיע לנגב וסיני לפני כ-300 שנים. השם תראבין בא מעמק תראבה בערב הסעודית, המקום בו השבט התיישב פעם. שם-עצמי של השבט הוא "בוקום", אך עם הזמן השם תראבין נצמד אליו. כבר במאה ה-19 תראבין היה השבט הכי גדול בסיני. ה[[שייח']] עטיה שייסד את השבט, מקודש על ידי בני השבט, ו[[קבורה|קברו]] נמצא ב[[ואדי ותיר]] ב[[חצי האי סיני]] סמוך ל[[נואיבה]] בכפר שקרוי על שמו{{הערה|עורכים גבריאל ברקאי ואלי שילר, '''דת ופולחן וקברי קדושים מוסלמים בארץ-ישראל''', ירושלים: הוצאת ספרים אריאל, 1996, עמ' 166}}.