צבי הירש פאסל – הבדלי גרסאות

 

==ביוגרפיה==

 

פאסל החליט לפנות לקריירה רבנית והתמודד על משרתו של שוואב כשהלה עבר ל[[בודפשט |פשט]] ב-1836. כקודמו לפניו, עורר התנגדות עזה מהרב הראשי [[נחום טרייביטש]]. הרוב בפרוסניץ, הקהילה הליברלית ביותר במורביה, התעלם מטרייביטש השמרן העדיף את פאסל על פני עמיתו המסורתי והמנוסה חיים יוסף פולאק, והוא קיבל את התפקיד במרץ 1836. הרב הראשי, שיוקרת משרתו שקעה בהדרגה, הפעיל את כל סמכויותיו במשך שנתיים. הוא הציע לפאסל את רבנות בוסקוביץ ולאחר מכן הורה ליהודי פרוסניץ לפטר אותו. המחלוקת נפתרה כשהממשל שלל מטרייביטש את סמכותו להתערב בבחירת רבנים ב-23 במרץ 1838, באשמה שניסה למנוע את הפצת נשיאת הדרשה בגרמנית ולעכב את המודרניזציה בקרב היהודים.

ב-1842 ביקש ועד הקהילה של [[ברסלאו]] לקבל חוות דעת מבחוץ בשאלת כהונתו של הרב [[אברהם גייגר]] – שהתפרסם בגישתו המחקרית הביקורתית ובקריאתו לרפורמה מקיפה בדת – כמשנה לאב"ד העיר, שלמה טיקטין, שניסה להיפטר ממנו מזה שנים. הוועד, שתמך ברובו בגייגר, שיגר אגרות לשמונה-עשר רבנים שנודעו כפתוחים וליברלים. פאסל, היחיד במורביה מבין המכותבים, השיב להם במפורט. הוא ציין כי המפרסם דברים בגנות פרט מסוים בנוהג הדתי עדיין יכול לשמש כרב, אך לא מי שיוצא נגד עיקרי היהדות. תשובתו לא פורסמה, והוא התלונן בפני שטיינשניידר כי הפרנסים לא מצאו את תשובתו חיובית דיה.

 

 

באותה תקופה, ארבע שנים לאחר מות טרייביטש, הייתה שאלת מחליפו במוקד ויכוח ממושך. הרבנות המורבית עדיין הייתה מסורתית מאוד (רק ב-1846 מונה לראשונה בעל תואר דוקטור בחבל) אך המודל המקובל של הרב הישן, פוסק ודיין, כבר היה אנכרוניסטי. המועמד שחיפשו הרשויות, כתב מיכאל מילר, היה אמור {{ציטוטון|לנווט בין [[סקילה וכריבדיס]] של האורתודוקסיה והרפורמה, להיות ראוי לכבוד הן על בסיס בקיאות בתלמוד והן על נאורות וידיעות בהוויית העולם.}} פאסל ראה בעצמו האיש המתאים לתפקיד, אך מי שקיבל אותו היה מועמד מבחוץ, יריבו הוותיק רש"ר הירש. הלה נבחר על ידי פרנסי ניקלשבורג ונציגים מיתר הערים בשל הסברה שרב גרמני, שכבר היה מנוסה בסביבה שבה היהודים עברו תמורה נרחבת, יוכל למנוע התדרדרות דתית דומה במורביה שהייתה עדיין בשלב מוקדם יחסית של מודרניזציה. דווקא בגלל שהשניים חלקו הרבה במשותף – הם ביקרו את המלמדים בחדרים ושאפו להחליף את הישיבות בסמינר מודרני, תמכו בלימודי חול ובהשתלבות בחברה, בלבוש מודרני ובקיצור הזקן – היה החיכוך ביניהם חריף במיוחד. מילר ציין {{ציטוטון|בניגוד לעימותיו עם טרייביטש, שעמדו בסימן המתח בין המודרני למיושן, כאן עמדו שני חזונות מתחרים של קדמה.}} פאסל הרבה לבקר את הירש בארבע שנותיו במורביה, בין היתר על כך שלא עסק דיו בשאלת האמנציפציה ושהרבה להטיף לאדיקות בתחומים כמו צניעות נשים. אבל הייתה זו הביקורת מימין, בעיקר התנגדות לסמינר, שהכריעה את הירש והביאה לעזיבתו בקיץ 1851.

[[קטגוריה: רבנים צ'כים]]

[[קטגוריה: רבנים נאולוגים]]