חוקת קנדה – הבדלי גרסאות

עד חקיקת חוק החוקה, תיקונים לחוקת קנדה היו בסמכות הפרלמנט הבריטי בלבד. העברת הסמכויות לפרלמנט הקנדי שינתה זאת, וכיום תיקון החוקה מתאפשר לפי התנאים המפורטים בפרק 5 של חוק החוקה, 1982, הקובע חמש אפשרויות תיקון:

# תיקון יכול להיות מוצע, בהתאם לסעיף 46, על ידי כל פרובינציה או על ידי הממשל הפדרלי. סעיף 38 קובע את נוסחת 7/50 - היינו נדרשת הן הסכמת [[בית הנבחרים הקנדי|הבית התחתון]] של [[פרלמנט קנדה]] והן הסכמת [[הסנאט הקנדי]], וכן הסכמת לפחות שני שלישים מבתי המחוקקים הפרובינציאלים (הסכמת 7 מתוך הפרובינציות) המייצגים לפחות 50% מאוכלוסיית קנדה (היינו מבין 7 הפרובינציות נדרשת הסכמת פרובינציית [[אונטריו]] או [[קוויבק]] בשל אוכלוסייתן הרבה).

# תיקון הנוגע לשינוי גבולות פרובינציה או שפות רשמיות של פרובינציה - דורש הסכמה של בית המחוקקים של הפרובינציה הנוגעת בדבר (סעיף 43 לחוקה).

# תיקון המשפיע על סמכויות הממשל הפדרלי - דורש הסכמה של הפרלמנט הקנדי (ולא של הפרובינציות) (סעיף 44 לחוקה).