דחק – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-\[\[(.+)\|\1\]\] +\1) |
שמעון זילבר (שיחה | תרומות) |
||
שורה 118:
בין השיטות היעילות נגד דחק נמצאות גם [[פעילות גופנית]], המפחיתה הן את הדחק עצמו והן את סכנותיו הבריאותיות, וכן שיטת ה[[ביופידבק]] המלמדת לשלוט במערכת הסימפתטית ולהפחית את התגובות הפיזיולוגיות הנובעות מתחושת הלחץ.
[[טכניקת הרפיה]] יכולה לסייע בהתמודדות עם דחק, אפשרות שהמחקרים הבאים תומכים בהשערה שטכניקות הרפיה מועילות במקרה זה.
בשנת 2014 פורסם מחקר שבו בדקו אם לתרגול סדיר של המדיטציה הטרנסנדנטלית יש השפעה על מערכת החיסון, הנחשבת לרגישה לדחק{{הערה| Maria L Dominguez, Carmen Duran, Lucia Garcia, Jose R Infante, Fernando Peran, Juan I Rayo, Ana Roldan, Justo Serrano. “Levels of immune cells in transcendental meditation practitioners“. International Journal of Yoga, Vol. 7, No. 2, July-December, 2014, pp. 147-151.}}. מאריה ל' דומינגוואז (Maria L Dominguez) ועמיתיה מבית החולים אִינְפָאנְטָה קריסטינה (Infanta Cristina) שבספרד מצאו אצל המתרגלים רמות גבוהות יותר של תאי דם לבנים (לימפוציטים) המגינים על הגוף מפני חיידקים ונגיפים מזיקים, מאשר אצל קבוצת ביקורת של נבדקים בריאים שלא תרגלו טכניקות אלה. מסקנתם הייתה: "נראֶה שלטכניקת המדיטציה שנבדקה יש השפעה משמעותית על תאי חיסון. השפעה זאת נמצאה ברמות שונות של מחזורי תת-מערכות תאי דם לבנים (circulating levels of lymphocyte subsets) שנותחו." להערכת החוקרים, אפשר להסביר במידה רבה את ממצאיהם על ידי העובדה שהמדיטציה הטרנסנדנטלית מפחיתה את מכלול רמות הדְחָק ([http://medind.nic.in/icc/t14/i2/icct14i2p147.htm, ראה המאמר המלא]).
דייויד אוֹרְם-ג'וֹנְסֶן (David Orme-Johnson) השמיע לנבדקים שחלק מהם תרגלו את המדיטציה הטרנסנדנטלית, שורה של צלילים רמים{{הערה|Orme-Johnson DW. Autonomic stability and Transcendental Meditation. Psychosomatic Medicine 1973 35(4):341-349. Vol 1 – 25.}}. כולם הגיבו בהפגנת תגובת דחק, שנמדדה על ידי התנגדות עור גלוואנית. תגובה זאת היא חלק מתגובה רחבה יותר המכונה "הילחם או הימלט" (Fight or Flight). החוקר מצא שאנשי קבוצת המדיטציה הטרנסנדנטלית נחשפו לאותם צלילים רמים – גורמי לחץ, רק 11 פעמים עד שחדלו להגיב תגובת דחק, ונשארו במצב זה. האנשים בקבוצת הביקורת שלא תרגלו את המדיטציה הטרנסנדנטלית התאוששו לאט יותר מתגובת הדחק - הם נזקקו ל-26.1 בממוצע של חזרות על הצלילים הרמים, עד שחדלו להפגין תגובת דחק. כך הפגינו המודטים התאוששות פיזיולוגית מהירה יותר מהלחץ שיצרו הצלילים הרמים – היו עמידים יותר בתנאי לחץ.
בעל-ניתוח (meta-analysis) שהקיף 32 מחקרים הושוו ההשפעות של טכניקת המדיטציה הטרנסנדנטלית ושל מנוחה בעיניים עצומות על מאפיינים של דְּחָק. החוקרים מצאו שיפור בשיעורים של הנשימה (ההפחתה בה מעידה על ירידה בקצב חילוף החומרים), בכמות החומצה הלקטית (דבר המעיד על ירידה בדחק ובחרדה, וכן מעיד שהירידה בחילוף החומרים הינה טבעית, ואינה יוצרת רעב לחמצן, "חוב של חמצן"), בקצב הלב, במידת התנגדות העור הגַּלְוָואנִית, דבר המעיד על עמידות גבוהה יותר לדְּחָק ועל מידת הרוֹגַע, וכן בתגובות התנגדות עור ספונטניות, דבר המעיד על יכולת התאוששות טובה של מערכת העצבים האוטונומית, כך שדחק מצטמצם. שיפור זה, מצאו החוקרים, היה יותר מאשר פי שניים מזה שנמצא בזמן מנוחה בעיניים עצומות. לנבדקים שתרגלו את המדיטציה הטרנסנדנטלית היו שיעורים נמוכים יותר של מדדים אלה כבר לפני שתרגלו, דבר התומך בהשערה שהירידה במדדי דְּחָק בשל התרגול מצטברת, כלומר: הולכת וגדלה עם הזמן{{הערה| DILLBECK, M. C., and ORME-JOHNSON, D. W. Physiological differences between Transcendental Meditation and rest. American Psychologist 42: 879–881, 1987. 5 -356. A Unique State of Deep Rest: Meta-Analysis of 32 Studies; Higher Basal Skin Resistance; Lower Respiration Rate; Lower Plasma Lactate. Lower Baseline Levels of Spontaneous Skin Resistance Responses, Respiration Rate, Heart Rate, and Plasma Lactate. }}.
מחקר נוסף נערך על ידי דֵּאניאל גולמֶאן וגֶארי שְו'וֹרְץ (Daniel Goleman and Gary Schwartz) מ[[אוניברסיטת הרווארד]]. הם הציגו לאנשים המתרגלים את המדיטציה הטרנסנדנטלית וללא-מודטים סרט אימה על בטיחות במקום העבודה, שבו, כביכול, נגרמו לשחקנים פציעות נוראיות. לאחר הסרט תרגלו המודטים, ואנשי קבוצת הביקורת נחו. תוצאות מחקרם חיזקו את ממצאיו של אוֹרְם-ג'וֹנְסֶן: מוליכות העור הפאזית (Phasic skin conductance) וקצב הלב של המודטים רגעו מהר יותר מאשר אלו של אנשי קבוצת הביקורת שלא תרגלו את המדיטציה הטרנסנדנטלית, ומתרגלי המדיטציה הטרנסנדטנלית דיווחו שבמהלך הניסוי חוו פחות חרדה. במילים אחרות: מתרגלי המדיטציה הטרנסנדנטלית הפגינו כושר התאוששות טוב יותר מחשיפתם לתנאי לחץ.{{הערה| Goleman, D. J., Schwartz, G. E., Meditation as an intervention in stress reactivity, Journal of Counseling and Clinical Psychology, 44 (3): 456-466, 1976.}}.
במצבי דחק נקודתיים, כמו במקרה של [[ראיון עבודה]], צורך לתת [[הרצאה]] או הופעה בפני קהל, ניתן ליטול תרופה ממשפחת [[חוסמי בטא]] (הניתנת במרשם רופא) כדי לבטל את התופעות הפיזיולוגיות הקשורות בדחק.{{ש}}
| |||