פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 22 בתים ,  לפני 3 שנים
מ
אין תקציר עריכה
[[תמונהקובץ:Cat investigates washing machine 2003-07-03.png|ממוזער|שמאל|250px|[[חתול]] סקרן]]
 
'''סקרנות''' היא [[התנהגות]] של [[בעלי חיים]] ו[[בני אדם]], אשר [[הנעה|מניעה]] [[מחקר]] ו[[למידה]].
 
הסקרנות נחשבת תופעה מולדת.
לא ניתן לסווג את הסקרנות כ[[אינסטינקט]], משום שאינה דפוס פעולה קבוע ובלתי גמיש, אלא יכולה לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות ורבות.
 
==סקרנות בעולם החי==
[[Fileקובץ:Hairy and curious bull.jpg|thumbממוזער|250px|הסקרנות קיימת גם אצל בעלי חיים]]
כאמור, הסקרנות היא תופעה אוניברסלית הן בקרב בני האדם האדם והן בקרב בעלי חיים אחרים{{הערה|שם=גובנוביק|Jovanovic, V., & Brdaric, D. (2012). Did curiosity kill the cat? Evidence from subjective well-being in adolescents. Personality and Individual Differences,52(3), 380-384.}}.
לחלק ניכר של ה[[יונקים]] יש רצון ואמצעים לחקור את סביבתם המיידית והרחוקה, לאגור את המידע, לעבד אותו ולתת לו משמעות. איסוף המידע מתבצע על ידי [[חוש|החושים]].
חקרנות היא פעילות שמבצעים בעלי חיים אף על פי שאינה מתגמלת על ידי סיפוק מיידי של צורך פיזיולוגי. דוגמה להתנהגות חקרנית היא חקר הסביבה שמבצע בעל חיים, לצורך סיפוק הסקרנות (מה יש מעבר לפינה), חקרנות זו והממצאים שבעקבותיה גורמים לסיפוק יצר הסקרנות לגבי הנושא הנחקר.
 
===סקרנות והתפתחות קוגניטיבית===
[[Fileקובץ:Children using a computer canaima Kiwix.JPG|thumbממוזער|250px|הסקרנות היא תכונה שקיימת באדם מילדות]]
הסקרנות היא היבט חשוב של [[התפתחות קוגניטיבית]]{{הערה|שם=ג'רוט|Jirout, J., & Klahr, D. (2012). Children’s scientific curiosity: In search of an operational definition of an elusive concept. Developmental Review, 32(2), 125-160.}} ומנבא של [[רווחה נפשית]] חיובית{{הערה|שם=גובנוביק}}. בהתאם לכך, בתרבויות רבות, ובכללן ה[[העולם המערבי|חברה המערבית]], נחשבת כתכונה שראוי לעודדה ולטפחה בקרב ילדים.
למעשה, העדרה של סקרנות וחוסר עניין ב[[סביבה (פסיכולוגיה)|סביבה]] מעידים על [[פתולוגיה]]{{הערה|שם=לדעת}}.
 
===סקרנות ומחקר===
לאדם יש [[צורך]] [[ידיעה|לדעת]] ולהבין{{הערה|שם=לדעת|Maslow, A. H. (1963). The need to know and the fear of knowing. The Journal of General Psychology, 68(1), 111-125.}}.
הסקרנות האינטלקטואלית היא מאפיין הכולל [[אינטליגנציה]], התלהבות ורעב לידע ולחידושים{{הערה|שם=המוח הרעב}}.
סקרנות היא גורם מרכזי לחקרנות ולכן היא נמצאת בין התכונות שתרמו תרומה מכרעת ל[[היסטוריה של המדע|התפתחות המדע]].
 
==סקרנות בחינוך ולמידה==
[[Fileקובץ:Baby look at horses.jpg|thumbממוזער|250px|להורים יש השפעה על התפתחות הסקרנות של ילדם]]
[[Fileקובץ:Fotothek df roe-neg 0006447 014 Kleines Mädchen, durch ein Loch in einer Bretter.jpg|thumbממוזער|250px|[[ילדות|ילדה]] סקרנית.]]
 
בתחום ה[[חינוך]] הסקרנות באה לידי ביטוי במידה שבה הלומד להוט ונרגש לדעת ולהבין את חומר הלימוד{{הערה|שם=Katuk|Katuk, N., Kim, J., & Ryu, H. (2013). Experience beyond knowledge: Pragmatic e-learning systems design with learning experience. Computers in Human Behavior, 29(3), 747-758.}}. מקורה של סקרנות זו הוא בתכונה טבעית המתפתחת כבר בילדות המוקדמת.
 
ילדים נולדים כ[[מדען|מדענים]]{{הערה|שם=ג'רוט}}. כבר בגיל הרך [[ינקות|הפעוטות]] חוקרים את סביבתם הפיזית והאנושית מכוח הסקרנות ומיצר הפעילות הטבועים בהם. ככל שההתנהגות הזאת מביאה להם סיפוק רב יותר כך גוברת [[הנעה|נכונותם]] להתנסות בניסיונות נוספים. במובן הזה ההתנהגות החקרנית מחזקת את עצמה{{הערה|שם=הגיונות|צבי לם (1973). ההגיונות הסותרים בהוראה: מבוא לדידקטיקה. רעננה: ספרית פועלים.}}.
 
==מוח וסקרנות==
הניסיון תורם להתפתחות ה[[מוח‏מוח]] הודות ל[[הפלסטיות של מערכת העצבים|פלסטיות של מערכת העצבים]], המאפשרת [[למידה]] ושינוי ב[[התנהגות]] בעקבות מפגשים עם ה[[סביבה (פסיכולוגיה)|סביבה]]{{הערה|שם=קרלסון|Neil R. Carlson, (2013). Physiology of Behavior. Boston: Pearson.}}.
הסקרנות תורמת להתפתחות זו בכך שהיא מעודדת את האדם להיחשף ל[[גירוי]]ים חדשים.
 
285,665

עריכות