אכסניה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ פרסום |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
[[קובץ:YouthHostelRome.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אכסניית נוער טיפוסית]]
'''אַכְסַנְיָה''' (או '''אכסניית נוער''', '''הוסטל''' ו'''גסטהאוס''') מהווה מקום מגורים זמני למטיילים. לצד האפשרות לשכור חדרים פרטיים, במקרים רבים הדיירים באכסניות חולקים חדר-מגורים, שירותים, אמבטיה ומטבח. אכסניות הן בדרך-כלל פחות רשמיות וזולות יותר מ[[בית מלון|בתי מלון]]; לקוחותיהן העיקריים הם מטיילים צעירים, רבים מהם [[תרמילאים]].
אכסניות רבות שייכות לארגון בינלאומי הנקרא: "[[הפדרציה הבינלאומית לאכסניות נוער|הפדרציה הבינלאומית לאכסניות נוער - Hostelling International]]", ארגון שלא למטרת רווח המאגד מעל 90 ארגונים המייצגים בערך 4,000 אכסניות מיותר מ-80 מדינות. הארגון נקרא בעבר "פדרציית אכסניות הנוער הבינלאומית" (IYHF).
שורה 11:
==בישראל==
[[קובץ:Affiche-guerre Femmes-au-travail.jpg|ממוזער|פוסטר זה, משנת 1915, מקדם תמיכה של קרן נשים בזמן מלחמה, שספק דיור באכסניה לפועלות ב[[מלחמת העולם הראשונה]] בבריטניה]]
[[
מרבית אכסניות הנוער בארץ הוקמו מתוך חזון [[ציונות|ציוני]], על מנת להנחיל לנוער בארץ, ובעיקר לנוער היהודי מחו"ל הכרות עם ארץ ישראל ההיסטורית: המקראית, התלמודית, וההתיישבותית, ועם הטבע הייחודי לישראל.
אכסניות קדומות הוקמו בישראל למען צליינים, על ידי אנשי הדת. לדוגמה, אכסניית קטנה: [[רבאט אל-מנצורי]] הוקמה ב[[הרובע המוסלמי|רובע המוסלמי]] עבור צליינים מוסלמים בידי [[עלאא' א-דין]] מושל ירושלים בשנת [[1281]]{{הערה|על פי [[רבאט אל-מנצורי|הערך בוויקיפדיה]] תוך שנים מעטות החליף המבנה את תפקידו, משהגיעו חיילים ושומרי הקדש מאפריקה, אשר נותרו לגור במקום}}. הפרנציסקנים הקימו במאה ה-17 אכסניה ב[[יפו]], בעיקר עבור הצליינים ה[[נוצרים]] שהגיעו ל[[פסחא]]{{הערה|[http://elirozner.tripod.com/israel_tour/jaffa2.htm טיול ביפו] באתר של אלי רוזנר}}. [[מגרש הרוסים]] הוא מתחם שהוקם על ידי [[אלכסנדר השני, קיסר רוסיה|הצאר הרוסי]] ב[[1860]] להמוני הצליינים הרוסים שגדשו את ירושלים עם ההנחות של המשטר העותמאני כלפי יהודים ונוצרים.
בשלהי [[המאה ה-19]] הוקמו רשתות דרכים ולאורכם אכסניות '[[חאן (מבנה)|חאן]]' או "אורחנים" כפי שכונו בקרב דוברי העברית המעטים. האורחנים הוקמו לצורך מנוחה וגביית מסי דרך. חלק מאכסניות אלו נוהלו בידי יהודים, כמו חאן [[שער הגיא|באב אל ואד (שער הגיא)]]. עם התגברות העלייה היהודית, ותחילת [[שיבת ציון]], הוקמו מלונות ואכסניות שונות בידי יהודים ביפו, בירושלים העתיקה, ובמקומות נוספים{{הערה|1=[http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/223/174.html לדוגמה אכסניית ספקטור ואכסניית חיים ברוך ביפו] וראו גם [http://www.nostal.co.il/Site.asp?table=Terms&option=single&serial=8819&subject=%E1%FA%E9%ED%20%EE%F1%F4%F8%E9%ED%20-%20%E9%F8%E5%F9%EC%E9%ED&portal=%E1%FA%E9%ED%20%EE%F1%F4%F8%E9%ED על מלונות בירושלים הישנה] ב[[אתר נוסטלגיה]].}}. חלק מה[[מושבות]] הראשונות החלו את דרכם דווקא באורחנים שהוסבו למגורים קבועים או שימושים אחרים והפכו לחלק מרכזי ביישובי קבע{{הערה|דוגמאות לאורחנים שהוסבו לשימוש ישובי קבע ומגורי קבע: [[כפר אוריה]], [[חדרה]], קיבוץ [[עין שמר]] ועוד.}}
===אכסניות נוער===
אכסניות הנוער הראשונות הוקמו בשם זה בידי [[נשות הדסה]] שנים מעטות לפני קום המדינה, במטרה לאפשר מקום לינה ובסיס להכרה טובה של ארץ ישראל ההיסטורית: על פי התנ"ך, המורשת התלמודית, וההתיישבות הציונית. האכסניות נועדו בראש ובראשונה לנוער יהודי מהתפוצות, ובעיקר מארצות הברית{{הערה|[http://nechemia.org/references/horvitz1.html נחום הורביץ והקמת האכסניה בתל חי] (אתר להנצחת נחמיה לבנון)}}. אכסניות נוער חדשות רבות נפתחו בעקבות קבוצות גדולות של נוער וצעירים שהחלו להגיע ארצה לאחר [[מלחמת ששת הימים]]{{הערה|הקדמה לספר "סיורים בירושלים וביהודה" מאת אפרים אבן, הוצאת אכסניית הנוער ע"ש [[לואיז ווטרמן וייז]], ירושלים תשכ"ט}}. משרד החינוך היה שותף בתקציב הפעילות{{הערה|1=התקצוב ממשיך גם כיום. בשנת [[2001]] התקציב של 'אגודת אכסניות נוער' היה 33,800,000 ש"ח. בדיון בכנסת על [http://www.google.com/url?sa=t&source=web&cd=6&ved=0CEcQFjAF&url=http%3A%2F%2Fwww.knesset.gov.il%2Fprotocols%2Fdata%2Frtf%2Fksafim%2F2011-05-24-02.rtf&ei=qYA4TvqtL46WhQfU95n_AQ&usg=AFQjCNHHSgmt4KgAxBqBpW1SK-nu54kW8Q&sig2=fiQrL41oln7eEeNoo7H8jg שינויים בתקציב לקראת 2011]נאמר: "הפנייה נועדה להעברת 5.8 מיליון שקלים מתקציב משרד התיירות לתקציב משרד החינוך
בין השנים [[1970]] עד [[1985]] ענף התיירות התרמילאית בארץ, וטיולי צעירים מארצות הברית דעך, ומצב אכסניות אלו הידרדר{{הערה|{{ynet|זיו ריינשטיין|זוהי סדום: "ההר הלבן תמיד" הוא לא קטע מסרט|3994096|6 בדצמבר 2010|}} תיאור בית ספר שדה שננטש בעקבות אסון קטלני באכסניה}}. חלקם הועבר ל[[החברה להגנת הטבע|חברה להגנת הטבע]] ושימשו כ[[בית ספר שדה|בתי ספר שדה]] או כאכסניות זולות למטיילים, במתכונת אכסניות הנוער אך למטרת אירוח המטיילים במהלך טיולם במסגרת החברה להגנת הטבע בלבד. מטרות הציונות נזנחו, והאכסניות שימשו כבתי אירוח זולים למטיילים מן העולם, ובעיקר מארצות סקנדינביה{{הערה|ראו למשל [http://www.takdin.co.il/searchg/%D7%94%D7%A7%D7%A8%D7%9F%20%D7%9C%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%9F%20%D7%9C%D7%95%D7%90%D7%99%D7%96%20%D7%95%D7%95%D7%98%D7%A8%D7%9E%D7%9F%20%D7%95%D7%99%D7%99%D7%96%20%20%D7%A9%D7%A8%20%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D_hd_0L34oCZWsDbmtEJamNtXdOYumDoveT6ri.html פסק דין בעתירה של אכסניית הייז בבית וגן] שנחשבת 'הקדש ציבורי' אך עברה להפעלת חברה בע"מ}}, לאירוח [[טיול שנתי|הטיול השנתי]] של בתי הספר הישראליים (מכיתה ה' ועד סוף התיכון) וכן כאולפן לעולים חדשים עבור משרד הקליטה{{הערה|[http://www.nordiahostel.co.il/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA על אכסניית נורדיה] משנת [[1977]]}}.
שורה 39:
==ראו גם==
[[קובץ:Hostel Dormitory.jpg|ממוזער]]
* [[תרמילאות]]
שורה 56 ⟵ 55:
[[קטגוריה:תיירות]]
[[קטגוריה:שירותי אירוח ואוכל]]
[[ca:Alberg juvenil]]
| |||