פלסטין: שלום ולא אפרטהייד – הבדלי גרסאות

במאמר שקרטר פרסם בבוסטוןב[[בוסטון גלוב]] ב-20 בדצמבר 2006, הוא מסכם "כמה נקודות עיקריות בספר":

* במשך 39 שנים ישראל כבשה והחרימה אדמות פלסטיניות, והקימה מאות [[התנחלות|התנחלויות]].

* הפלסטינים חיים תחת דיכוי, ולעתים קרובות מורחקים מבתיהם לשעבר, אדמותיהם ומקומות הפולחן שלהם. קיימת [[מדיניות ההפרדה|מדיניות הפרדה]] בין מתנחלים ישראליים לפלסטינים, וכן קיימת מערכת מורכבת של [[היתר כניסה לישראל|היתרי מעברכניסה]] לפלסטינים המעוניינים לעבור במחסומיםב[[מחסום (צה"ל)|מחסומים]] הרבים שישראל הקימה.

* [[גדר ההפרדה|גדר הפרדה]] עצומה ומפותלת נבנתה באזורים המאוכלסים בגדה המערבית, חלקים נרחבים ממנה על שדות ושטחים של משפחות ערביות, בתוואי שנועד בבירור לתפוס עוד שטחים ולהגן על ההתנחלויות הישראליות.

* בשילוב עם גדר ההפרדה, השליטה הישראלית בעמקב[[בקע הירדן העמק]] משאירה לפלסטינים שטח מצומק ומחולקומפוצל. [[רצועת עזה]] מוקפת גדר דומה שיש בה רק שני שערים, הנשלטים על ידי ישראל. תושבי עזה חיים בצפיפות, ללא גישה חופשית לעולם החיצון דרך האוויר, הים או היבשה.

* מהעםמ[[פלסטינים|העם הפלסטיני]] נמנעים תנאי מחייה בסיסיים בגלל הגבלות כלכליות שהוטלו על ידי ישראל וארצות הברית, לאחר ש-42 אחוז מהם הצביעו בבחירות עבור מועמדי החמאסה[[חמאס]]. מורים, אחיות, שוטרים, כבאים ועובדים אחרים לא קיבלו משכורות, ועל פי האוה[[או"ם]] אספקת המזון לעזה לאלה דומה לזו של המשפחות העניות ביותר באפריקהב[[אפריקה שמדרום לסהרה]]. כמחצית מהמשפחות מקבלות רק ארוחה אחת ביום.

* [[מחמוד עבאס]] ניסה לנהל משא ומתן עם ישראל במשך שש שנים, ללא הצלחה. מנהיגי [[חמאס]] תמכו במשא ומתן, והבטיחו שיכבדו כל תוצאה שתאושר במשאלב[[משאל עם]] בקרב הפלסטינים.

* החלטות האו"ם, [[הסכמי קמפ דיווידדייוויד]] משנת 1978, הסכם[[הסכמי אוסלו]] משנת 1993, המדיניות הרשמית של ארצות הברית ומפתו[[מפת הדרכים|מפת הדרכים הבינלאומית לשלום]] - כל אלה מבוססים על ההנחה שישראל תיסוג מהשטחים הכבושים. כמו כן, הפלסטינים חייבים לקבל את אותה ההתחייבות שנוסחה על ידי 23 מדינות ערביות בשנת 2002 ([[יוזמת השלום הערבית]]): להכיר בזכותה של ישראל לחיות בשלום בתוך גבולותיה החוקיים. אלה הם שני המפתחות לשלום.