פלסטין: שלום ולא אפרטהייד – הבדלי גרסאות

קרטר הגיב לביקורות על הספר, במאמר שפורסם בלוסב[[לוס אנג'לס טיימס]] ולאחר מכן בגרדיאןב{{ה|גרדיאן}} ובעיתונים נוספים. בתגובתו כתב: "הביקורות בתקשורת נכתבו בעיקר על ידי נציגים של ארגונים יהודיים שבדרך כלל לא ביקרו בשטחים הכבושים, והביקורת העיקרית שלהם היא שהספר הוא אנטי-ישראלי. גם שני חברי קונגרס טענו כך. למשל, [[ננסי פלוסי]] פרסמה הצהרה (לפני שהספר יצא לאור) בה אמרה שהוא "לא מייצג את גישת המפלגה הדמוקרטית לישראל." בחלק מהביקורות קראו לי "אנטישמי", ואחרים טענו שיש בספר שקרים ועיוותים.

בעולם האמיתי, לעומת זאת, התגובה הייתה חיובית באופן גורף. חתמתי על ספריםספריי בחמש חנויות, עם יותר מ -1,000 קונים בכל אחת מהן. קיבלתי הערה אחת שלילית - מישהו טען שאני בוגד. אני מוטרד מכך שהצעתי לדבר על הספר, בחינם, באוניברסיטאות וקמפוסים, ולענות על שאלות מסטודנטים ומרצים, והצעותיי נדחו. קיבלתי עידוד ממנהיגים יהודים וחברי קונגרס שהודו לי באופן פרטי על הצגת עובדות ורעיונות חדשים בספר."

הוא גם כתב מאמר בשם "מכתב לאזרחים היהודים באמריקה" בו הסביר את השימוש במונח "[[אפרטהייד]]" ודן בבעיית הטרורה[[טרור פלסטיני|טרור בישראל]].

בתגובה לטענות של [[קנת ו' שטיין]] ושל [[אלן דרשוביץ]] על טעויות ואי-דיוקים בספר, הגן קרטר על הדרך בה מוצגים הדברים בספרו בטענה שעובדי [[מרכז קרטר]] וכן גורמים נוספים בדקו ואימתו את כל העובדות בספר.