המלחמות האיליריות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
סקריפט החלפות (ניצחו, -), תיקון קישור לפירושונים
אין תקציר עריכה
שורה 28:
| מפה =
}}
'''המלחמות האיליריות''' היו סדרת מלחמות בשנים 229-168 לפנה"ס בין [[הרפובליקה הרומית]] ל[[ממלכת איליריה]].{{ש}}

ב''"מלחמה האילירית הראשונה''", שנמשכה מ[[229 לפנה"ס]] עד [[228 לפנה"ס]], עלתה דאגתה של רומא בנוגע לנתיבי הסחר שלאורך הים האדריאטי, בשל התעצמותה של ממלכת ארדיאיי (Ardiaei) עם עליית המלכה טאוטה לכס השלטון, שהוציאה להורג את נציג רומא באיליריה קרונקניוס ותקפה ספינות מסחר של סוחרים איטלקיים שבחסותה של רומא. מפאת כל אלה שלח [[הסנאט הרומי]] את הקונסולים [[לוציוס פוסטומיוס אלבינוס]] ו[[גניאוס פולוויוס קנטומליוס]] בראש הצבא לאיליריה, רומא גירשה את כוחותיה של [[טאוטה]] מהערים היווניות אפולוניה, קורקירה, אפידאמנוס, פארוס ואחרות ומיינו את [[דמטריוס מפארוס]] למושל על ערים אלו, ובנוסף סיפחו חלקים מאיליריה לרומא. עם טאוטה רומא הגיעה להסכם שלא תשוט בימים רומיים ויוונים ותיסוג מרוב חבלי איליריה.
 
{''המלחמה האילירית השנייה'' נמשכה מ[[220 לפנה"ס]] עד [[219 לפנה"ס]]. בסתיו של 220 לפנה"ס רומא הייתה במשא ומתן עם המצביא מושל היספניה מטעם [[קרתגו]], [[חניבעל ברקה]], ונראה היה [[המלחמה הפונית השנייה|שמלחמה חדשה]] בין רומא לקרתגו בפתח. דמטריוס ניצל את העובדה שתשומת לבם של הרומאים מרוכזת בקרתגו, ותקף ערים איליריות שהיו בשליטת הרומאים. הוא הפליג עם צי של 50 ספינות אל [[מעבר לליסוס]], מפר בכך סופית את החוזה משנת 229, שעל פיו לאילירים ייאסר להפליג מעבר לליסוס עם יותר משתי ספינות. הרומאים רצו לבטח את ענייני הבלקן לקראת המלחמה הקרבה עם קרתגו, והחלו במשלוח כוחות לאיליריה.