מבצרים צלבניים במזרח התיכון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1צורכי\2
Yoavd (שיחה | תרומות)
שורה 174:
 
====חומות====
הצלבנים בנו את [[חומה|חומות]] המבצרים בשיטה הדומה למבצרים ה[[ארמניה|ארמניים]] מימי הביניים. בשיטה זו נבנו שני קירות, חיצוני ופנימי, והרווח בניהםביניהם מולא בליבה של שברי אבנים ו[[מלט]] שנשפך מלמעלה במהלך בניית הקירות. שיטה זו שימשה את הצלבנים בכל מפעלי הבנייה: מבצרים, מבנים עירוניים וכפריים ובתי מגורים. המלט הצלבני היה חזק מאוד, והליבה נותרה בשלמותה גם במבצרים צלבנים שעל חוף הים, בהם ניזוקו המבנים על ידי תהליכי בליה שהסירו את אבני החומה. במצד עתרת נלקחו אבני החומה לפני מאות שנים ל[[שימוש משני]] במבנים מוסלמיים, אך הליבה נותרה על עומדה ובחלקים מסוימים נשתמרה לגובה של 7 מטרים. במקום שנעקרו אבנים מהחומה החזיק המלט את האבן ושברים גדולים נותרו צמודים לליבה.
 
קירות החומה נבנו מ[[אבן גזית|אבני גזית]] שלעתים היו אבנים מסותתות היטב עם שוליים מודגשים ב[[סיתות]] עדין, ולעתים ללא הדגשת שוליים או אבנים מסותתות בגסות ([[אבן גוויל|אבני גוויל]]) ללא הדגשת שוליים. הצלבנים לא הקפידו תמיד על אחידות, וסוגים שונים של אבני גזית שימשו לעתים באותו קיר, כפי שניתן לראות עד היום ב[[ציפורי (יישוב עתיק)|מבצר ציפורי]]. הצלבנים השתמשו באבני גוויל להצמיד את הקירות לליבת המלט ובנקודות החשופות לארטילריה של האויב על מנת להסיט את הקליע ממסלול הפגיעה בביצורים או להקטין את עוצמת הפגיעה, בעוד השוליים המסותתים סייעו בהנחה מדויקת של האבנים. [[אבן גזית|אבני גזית]] מסותתות עם שוליים מודגשים היו בשימוש מאות שנים בטרם התקופה הצלבנית, ודוגמאות של אבנים [[הורדוס#מפעלי הבניה של הורדוס|הרודיניות]] הן הוכחה לכך. הצלבנים השתמשו באבנים אלה בעיקר לצרכים [[אסתטיקה|אסתטיים]] ולבנייה במבנים אזרחיים, בחלקים הפנימיים של המצודות, בחצרות ובאולמות.