|
מטאורולוגיה זה משהו מעצבן בגיאוגרפיה
[[קובץ:Lightning3.jpg|שמאל|ממוזער|ברקים|240px]]
'''מטאורולוגיה''' הוא מדע העוסק ב[[מחקר|חקר]] התופעות ה[[אטמוספירה|אטמוספיריות]], תהליכי [[מזג אוויר|מזג האוויר]] ו[[חיזוי מזג האוויר|חיזויים]]. המטאורולוגיה שייכת ל[[מדעי כדור הארץ]] וגם למדעי האטמוספירה. היא מובדלת ממדע ה[[קלימטולוגיה]] בחוקרהּ תופעות זמניות ואינה מתענינת בתנאי מזג אויר מקומים לאורך זמן.
תופעה מטאורולוגית היא אירועי מזג אוויר נצפים אשר ניתן להבינם ולהסבירם באמצעות מדע המטאורולוגיה. תופעות אלו הן תוצאה של אינטראקציה בין פרמטרים שונים באטמוספירת [[כדור הארץ]], בין השאר [[טמפרטורה]], [[לחץ]] ו[[אדי מים]].
==היסטוריה של המטאורולוגיה==
[[קובץ:Busto di Aristotele conservato a Palazzo Altaemps, Roma. Foto di Giovanni Dall'Orto.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אריסטו]]
{{הפניה לערך מורחב|היסטוריה של המטאורולוגיה}}
ההיסטוריה של המטאורולוגיה מתבטאת בתגליות, המצאות ואירועים אשר השפיעו על מדע זה מאז עצם קיום האדם ועד היום וסייעו בהבנת אירועי מזג האוויר.
מאז ומתמיד האדם התעניין בסובב אותו והסביר את הדברים בדרכים שונות, וכך בדיוק קרה גם עם מזג האוויר הסובב אותו. למשל, האדם הסביר את ה[[גשם|גשמים]] כברכה, את הסופות ו[[ליקוי חמה|ליקויי החמה]] כזעמם של [[אל|האלים]] ועוד רבים אחרים.
כאשר ה[[פילוסופיה]] החלה להתפתח הסביר האדם את התופעות המטאורולוגיות בדרכים שונות. [[אריסטו]] הסביר שהעולם מורכב מארבעה יסודות: [[אש]], [[אוויר]], [[מים]] ו[[אדמה]], אלו בהשפעת [[השמש]], משתנים ויוצרים דברים חדשים. כך לדוגמה, הסביר אריסטו, שהשמש מחממת את האדמה ומוציאה ממנה עשן ואבק, ומחממת את המים ומוציאה מהם חומר שקוף אשר יוצר את העננים. על פי רעיונות היסודות הסביר אריסטו גם את ה[[ברק]]ים ו[[רעם|הרעמים]]. על פיו הרעם הוא רעש שנוצר על ידי רוח חזקה מאוד שנושבת בין עננים והברק הוא השריפה של רוח זו.
למרות הידע המצוי בידי האנושות כיום, חלק מרעיונותיו של אריסטו אינם כה רחוקים כל כך מן המציאות. ישנם מספר קטן של רעיונות שבדיעבד מתבררים כנכונים. למשל אריסטו הסביר שכאשר ה[[שמים]] בצבע כתמתם-אדמדם אז עומד לרדת גשם, ואכן ידוע לנו שכאשר הלחות רבה בשמים הם מקבלים צבע כזה עקב פיזור קרני האור. קיימים רעיונות אחרים של אריסטו אשר אין בהם שום אמת, כמו למשל שיללת זאב מבשרת על בוא הגשם.
לללללללללללללל
==חיזוי מזג האוויר==
[[קובץ:02apr2005.PNG|שמאל|ממוזער|380px|המפה הסינופטית המודרנית. (מפת 500 מ"ב + קרקע)]]
{{הפניה לערך מורחב|חיזוי מזג אוויר}}
סקרנותו של האדם, אשר הביאה אותו מלכתחילה לחקור את תופעות מזג האוויר, גררה המצאות וגילויים רבים אחרים בתהליך הנמשך עד היום. כל הגילויים האלו הביאו להתפחות מדע המטאורולוגיה, שבזכותו היום אנו יכולים לצפות ולחזות את אירועי מזג האוויר, במידה מוגבלת כמובן. בעזרת חיזוי מזג האוויר ניתן לדעת האם כדאי לטוס, או שמא לבטל בשל חשש ל[[ערפל]] או לענני סערה.
חחחחחחחחחחחח
משחר ההיסטוריה האדם עסק בניסיון לחזות את מזג האוויר, וזאת כיוון שיש לכך משמעות חשובה עבור החקלאים. על פי מזג האוויר החקלאים יודעים מתי עליהן לשתול/ לקצור את התבואה. מתי הם יכולים לצאת למסעות צייד ארוכים ומתי לא. לכן, חברות פרימיטיביות פיתחו לעצמן דרכים שונות ומגוונות, מעיין “סמנים" לחיזוי מזג האוויר. לדוגמה, באמצעות צפייה בעכבישים ניתן לזהות את בוא החורף וזאת כיוון עכבישים הם הראשונים לסמן שינוי במזג האוויר על ידי אריגת קוריהם מול הרוח, בציפייה לחרקים שיועפו לעבר הקורים. כאשר הסנוניות עפות בגובה רב מהרגיל בשמים זה סימן כי הגשם קרוב וזה הזמן לזרוע ולנטוע.
הסמנים לחיזוי מזג האוויר משתנים ממקום למקום ומקהילה לקהילה: עבור בני הלואו במחוז ניאנזה, הגשם מגיע שבוע אחרי פריחת האמריליס (שושנים), אם הפרחים לבנים יהיה גשם רב ואילו פרחים כתומים מסמנים עונת גשמים ענייה. עבור בני האבאסאבו (דייגים) מערבולות מעל לאגם הן סימן לבוא הגשם.
מדע המטאורולוגיה ממשיך להתפתח, מגמה שנמשכה לאורך [[המאה ה-20]] ואל תוך [[המאה ה-21]].
החיזוי המודרני מתבסס על נתונים הנאספים מתחנות המפוזרות ברחבי העולם ומעובדים על ידי מחשבי-על. פלט עיבוד הנתונים מוצג בתור [[מפה סינופטית]], המציגה את מערכות הלחץ בקנה מידה רחב היקף. כיום ניתן למצוא ברשת מספר [[מודלים לחיזוי מזג אוויר]].
המפה הסינופטית המודרנית (תמונה מצורפת) מציגה את מערכות הלחץ '''ברום''' (קווים צבעוניים- בצורת גלים) ואת מערכות הלחץ ב'''קרקע''' (קווים לבנים).
הגלים הקעורים (צורת U) מעודדים היווצרות משקעים- ונקראים אפיקי רום.
במפה המצורפת ניתן לראות כי [[ישראל]] נמצאת בתחום [[אפיק רום]]. כך גם [[ספרד]].
ההתפתחות הטכנולוגית האחרונה שיפרה בצורה דרסטית את יכולת החיזוי. אם עד לפני שנים בודדות התחזית ניתנה ארבעה ימים קדימה בלבד, הרי שהיום ניתן לחזות חמישה ימים ואף יותר. נראה כי כמו מדעים אחרים, גם מדע המטאורולוגיה התפתח רבות כתוצאה ממלחמות. ניתן לראות זאת לדוגמה בהמצאת ה[[לווין]], שהמוטיבציה לפיתוחו הושפעה רבות מן [[המלחמה הקרה]]. המצאה זו משמשת כיום כפלטפורמה לאמצעי חיזוי ראשונים במעלה של מזג האוויר. עם כל זאת, ככל הנראה, האנושות לעולם לא תצליח לחזות במדיוק ובמספר ימים בלתי מוגבל את מזג האוויר. בהקשר זה מאוזכרת תכופות תאוריית [[אפקט הפרפר]], כלומר כל דבר קטן כמו נפנוף בכנפיו של [[פרפר]] עשוי להיות בעל השפעה מכרעת על אירועי מזג האוויר, באופן שהוא בלתי ניתן לחיזוי מראש.
גוגל לללללל
===מטאורולגיה על ידי כדורים פורחים ותמונות לווין===
גורמים רבים אשר קובעים את מזג האוויר נמצאים באטמוספירה. [[המאה ה-19|במאה ה-19]], התחילו לבצע מדידות מטאורולוגיות באטמוספירה על ידי כדורים פורחים הנקראים רדיוסונדות. על כדורים אלו הוצבו [[ברומטר|מדי לחץ]], [[מד טמפרטורה]] ו[[מד לחות]].
מטאורולוגיה, [[קלימטולוגיה]], ו[[פיזיקה אטמוספירית]] הם תתי נושאים ב[[חקר האטמוספירה]].
מקור שם התחום היא בתאוריה של [[אריסטו]] שהחשיבה את כל הדברים מעל ל[[הירח|ירח]] כדברים קבועים ועל מנת לתרץ את ה[[מטאור]]ים ראתה אותם כחלק ממזג האוויר.
==הים והתפתחות המטאורולוגיה==
[[קובץ:Regnbyge.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מי הגשם היו בעבר חלק ממקווי מים ועתה שירדו יחזרו הם למקווים בתהליך החוזר חלילה.]]
כדור הארץ מכונה "כוכב הלכת הכחול" וזאת משום שיותר משני שליש משטחו מכוסים במים. לים השפעה עצומה על מזג האוויר בכדור הארץ. הים מוליך חום וקור בעזרת זרמי המים שבתוכו למקומות רבים ושונים בעולם. נוסף על כך, הים הוא המקור העיקרי לגשמים ולשאר המשקעים ובכך מהווה גורם משפיע על מזג האוויר ומעצב אותו. סקרנות האדם הביאה אותו לים כבר לפני עשרות אלפי שנים. לפני כעשרים אלף שנים היו ברשות האדם כלי שיט פרמטיביים דרכם הגיע ליבשת [[אוסטרליה]]. יתר על כן, לפני כעשרת אלפים שנים התפתח השיט ב[[הים האגאי|ים האגאי]]. לפני שלושת אלפים וארבע מאות שנה סירות מצריות שנקראו "חתשפסות" שטו לאורך כל ים סוף. כבר ב[[המאה ה-7|מאה ה-7]] הקיפו הפיניקים את אפריקה. כמו כן, הוויקינגים גילו את אמריקה כשחצו את [[האוקיינוס האטלנטי]].
התפתחות רבה בחקר האוקיינוסים החלה במלחמת העולם השנייה עם שימוש רב בצוללות. מידע רב על זרמי האוקיינוסים נאסף במסגרת מדע זה, הנקרא [[אוקיינוגרפיה]].
כמו שהאטמוספירה עצמה אינה אחידה בטמפרטורה בה, כך גם הים. עקב התחממות בלתי אחידה של כדור הארץ לאוקיינוסים ולימים טמפרטורות שונות בכל אזור ואזור. השכבות העליונות של האוקיינוסים מתחממות ונעות לעבר הקטבים. בדרכן מתקררות השכבות ושוקעות וכך חוזרות חזרה לכיוון קו המשווה.
==מטאורולוגיה בתלמוד==
[[s:בבא בתרא כה א|דף כ"ה במסכת בבא בתרא]] עוסק בכיוון נשיבת הרוח ובתדירותה, ונאמר שם כי הרוח הצפונית היא הרוח התדירה ביותר וכי הרוח הדרומית היא הקשה ביותר ("ד' רוחות מנשבות בכל יום ורוח צפונית עם כולן [...] ורוח דרומית קשה מכולן").
גם בנושא המשקעים יש לתלמוד מה לומר, הפרק הראשון של מסכת תענית עוסק רבות בירידת הגשמים, ושם [דף ג, ב] נאמר שהטל והרוחות אינם נעצרים. עוד עוסקת שם הגמרא במעלתם של הרוחות, העננים והשמש הבאים לאחר הגשם, על כך ששלגים להרים תועלתם היא פי חמשה מתועלת הגשמים להרים.
שם [ו, א] זמנו של היורה וזמנו של המלקוש.
שם [ו, ב] איזה זמן ביום עדיף לירידת הגשמים, וכמות הגשמים שעל ידה לא תקרא השנה שנת בצורת.
שם [ דף ט, ב] על סימנים לבוא הגשם וסימנים להפסקת הגשם, וההבדלים שבין ארץ ישראל לבבל בעניין זה.
שם, מהיכן מגיעים הגשמים,וראה מסכת עירובין [מה, ב] ידון הלכתי הנוגע לשאלה זו.
גם בשאר תופעות מטראוגליות דן התלמוד, כגון: מקורם של הברקים והרעמים, צבעי ברקים שונים וסוגי רוחות [ברכות נט, ב]; ארבע עונות השנה [פסחים צד, ב].
==ראו גם==
* [[סינופטיקה]]
* [[אקלים ארץ ישראל#הסיבה לירידת משקעים בחורף|הסיבה לירידת משקעים]]
* [[מודלים לחיזוי מזג אוויר]]
* [[אפקט "ביצי השור"]]
* [[אלפרד וגנר]]
* [[אקלים ארץ ישראל]]
==לקריאה נוספת==
*גלן ט. טריוורתה, '''מבוא לתורת האקלים''', הוצאת יחדיו, 1976
*שמואל יפה, '''מזג־אוויר ואקלים''', [[הוצאת מסדה]]
*ד"ר דוד גרשון וד"ר בני רזניק, '''מזג אוויר''', [[ספרית מעריב]], 1995
*יאיר גולדרייך, '''האקלים בישראל''', [[הוצאת אוניברסיטת בר-אילן]]
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Meteorology|שם ויקישיתוף=מטאורולוגיה|ויקימילון=מטאורולוגיה}}
* [http://www.ims.gov.il השירות המטאורולוגי הישראלי]
* [http://www.israelweather.co.il מזג האוויר בישראל]
*[http://www.arl.noaa.gov/ready/cmet.html אתר המספק נתונים מטאורולוגים].
{{מדעי כדור הארץ}}
{{גאוגרפיה פיזית}}
[[קטגוריה:מדעי כדור הארץ]]
[[קטגוריה:מטאורולוגיה|*]]
| 