יונדב בן שמעה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 3:
 
==דמותו==
יונדב נזכר כרעו של אמנון, בנו בכורו של דוד. בספרו [[קדמוניות היהודים]], מכנה [[יוסף בן מתיתיהו]] את יונדב כיהונתן בן שמעה.{{הערה|[[יוסף בן מתיתיהו]], [['''קדמוניות היהודים''']], ירושלים, מוסד ביאליק, 2002, עמ' 243-241. על שוני זה בשמותיו ראו: [[שמעון בר אפרת]],'''מקרא לישראל שמואל ב''', ירושלים, מאגנס, 1996, עמ'131.וראו גם: [[משה צבי סגל]],'''ספרי שמואל''' ,ירושלים, קריית ספר, 1987, עמ' שי}} ניתן לפרש את המילה: '''רֵעַ''' כאוהב או כחבר לבן המלך בזכות הקרבה המשפחתית. יונדב, מי שהשיא את עצת ההתחלות לבן-דודו, מוצג כרעו של אמנון: "ולאמנון רע ושמו יונדב בן-שמעה אחי דוד" ({{תנ"ך|שמואל ב|יג|ג}}).הרֵעַ, משמעו לרוב ידיד וחבר, אולם הוא משמש גם ככינוי לאהוב (שיר השירים ה' א', טוט"ו) - כפי ש[[השולמית|הרעיה]] ב[[שיר השירים]] הוא כינוי לאישה אהובה. יונדב אמנם איננו האוהב המתאווה, כי אם אמנון, אך הסיפור בשמואל ב' י"ג בא להרחיק את הקוראים מעולם האהבה של שיר השירים. הרֵעַ האוהב בשיר השירים הפך בסיפור בשמואל ב יג, הרֵעַ הוא היועץ בעניינים שבינה לבינו.{{הערה|[[חיים חיון]], מדוע ביקש אמנון דווקא לביבות? - על הזיקה בין סיפור אמנון ותמר לשיר השירים, '''על הפרק''' : כתב עת למורים לתנ"ך בבתי-הספר הכלליים, אוקטובר 1998, גיליון 15.}}
אך מחלקו בסיפור [[אמנון (דמות מקראית)|אמנון]] ו[[תמר (בת דוד)|תמר]], ומציון התואר חכם מאד ניתן לפרש כנושא תואר בחצר המלך. זאת ניתן להבין גם על פי היקרות הצירוף המקראי ,רע המלך, כמו בכתוב ב{{תנ"ך|דברי הימים א|כז|לג}}: '''וְחוּשַׁי הָאַרְכִּי, רֵעַ הַמֶּלֶךְ''', שם נמנה [[חושי הארכי]] עם פקידים אחרים במערך הפקידותי של דוד.
גם אצל ה[[כנענים]] היו פקידים כאלה. ב[[מכתבי אל-עמארנה]] נזכר תואר כזה, ומכך ניתן להסיק כי יונדב היה בחזקת רע במובן של יועץ תמידי של אמנון. תואר זה של: '''רֵעַ''', מלווה בתיאור המחבר המקראי את יונדב בתואר: {{ציטוטון|'''אִישׁ חָכָם מְאֹד'''}}, מסביר כי יונדב לא היה רֵעַ במובן של חבר אלא רֵעַ במובן של יועץ.{{הערה|[[שמואל אברמסקי]], '''עולם התנ"ך, שמואל א''', דודזון עתי, 1993, עמ' 123.}}