הבדלים בין גרסאות בדף "קליפורד הולידיי"

נוספו 1,125 בתים ,  לפני 4 שנים
 
== חייו ==
הולידיי נולד במחוז [[וסט יורקשר]] ב[[אנגליה]]. הוא למד בבית הספר לאמנות ב[[לידס]], ולאחר מכן המשיך ללימודי [[אדריכלות]] ותכנון ערים ב[[אוניברסיטת ליברפול]] תחת הנחייתו של פרופ׳ [[פטריק אברקרומבי]] (Patrick Abercrombie). הוא הצטיין בלימודיו, ועבד עם אברקרומבי בפרויקטים של תכנון עירוני ובעריכת [[כתב עת]] בנושא. על פי המלצה חמה של אברקרומבי למושל ירושלים [[רונלד סטורס]] הגיע הולידיי בספטמבר [[1922]] לארץ ישראל בשרות ממשל המנדט הבריטי, ומונה ליועץ אזרחי לפיתוח העיר ירושלים - תפקיד בו החליף את קודמו [[צ'ארלס רוברט אשבי]]. בו-זמנית החליף את אשבי גם בתפקיד מזכיר-כבוד של [[האגודה למען ירושלים]], כחבר ועדת התכנון הארצית וכחבר בוועדת התכנון העירונית של ירושלים.
הולידיי נולד במחוז [[וסט יורקשר]] ב[[אנגליה]], ולמד לימודי [[אדריכלות]] ותכנון אזרחי ב[[אוניברסיטת ליברפול]]. עם סיום לימודיו בשנת [[1922]] הגיע לארץ ישראל בשרות ממשל המנדט הבריטי, ומונה ליועץ אזרחי לפיתוח העיר ירושלים - תפקיד בו החליף את קודמו [[צ'ארלס רוברט אשבי]]. על הולידיי הוטל לייעץ ב[[תכנון עירוני|תכנון העיר]], שהייתה עד לכיבוש הבריטי עיר שדה בשולי [[האימפריה העות'מאנית]], כדי לשדרגה למעמד של עיר הממשל המרכזית של ארץ ישראל ומקום מושב שלטונות המנדט. בתפקידו הציבורי סייע לצידו המהנדס ומתכנן הערים [[יעקב בן-סירה|יעקב שיפמן]] (בן-סירה), שבהמלצתו מונה בהמשך כ[[מהנדס העיר]] [[תל אביב]]. בשנת [[1927]] פתח הולידיי, במקביל לתפקידו הציבורי, משרד לתכנון אדריכלי, ובו העסיק לצידו את האדריכל הארץ-ישראלי [[זולטן שמשון הרמט]], לימים אדריכל מפורסם בזכות עצמו. בשני כובעיו, הציבורי והפרטי, היה הולידיי מעורב בשורה ארוכה של מפעלי בנייה ופיתוח בעיר, כולל תוכנית האב לפיתוח ירושלים ([[1926]]-[[1930]]), ארגון פעולות שיקום העיר לאחר רעידת האדמה הגדולה של [[1927]], שיקום [[חומות העיר העתיקה]] ו[[שערי ירושלים|שערי העיר]], ותכנון של מספר מוסדות ממשל וציבור בולטים.
 
הולידיי נולד במחוז [[וסט יורקשר]] ב[[אנגליה]], ולמד לימודי [[אדריכלות]] ותכנון אזרחי ב[[אוניברסיטת ליברפול]]. עם סיום לימודיו בשנת [[1922]] הגיע לארץ ישראל בשרות ממשל המנדט הבריטי, ומונה ליועץ אזרחי לפיתוח העיר ירושלים - תפקיד בו החליף את קודמו [[צ'ארלס רוברט אשבי]]. על הולידיי הוטל לייעץ ב[[תכנון עירוני|תכנון העיר]], שהייתה עד לכיבוש הבריטי עיר שדה בשולי [[האימפריה העות'מאנית]], כדי לשדרגה למעמד של עיר הממשל המרכזית של ארץ ישראל ומקום מושב שלטונות המנדט. בתפקידו הציבורי סייע לצידו המהנדס ומתכנן הערים [[יעקב בן-סירה|יעקב שיפמן]] (בן-סירה), שבהמלצתו מונה בהמשך כ[[מהנדס העיר]] [[תל אביב]]. בשנת [[1927]] פתח הולידיי, במקביל לתפקידו הציבורי, משרד לתכנון אדריכלי, ובו העסיק לצידו את האדריכל הארץ-ישראלי [[זולטן שמשון הרמט]], לימים אדריכל מפורסם בזכות עצמו. בשני כובעיו, הציבורי והפרטי, היה הולידיי מעורב בשורה ארוכה של מפעלי בנייה ופיתוח בעיר, כולל תוכנית האב לפיתוח ירושלים ([[1926]]-[[1930]]), ארגון פעולות שיקום העיר לאחר רעידת האדמה הגדולה של [[1927]], שיקום [[חומות העיר העתיקה]] ו[[שערי ירושלים|שערי העיר]], ותכנון של מספר מוסדות ממשל וציבור בולטים. משרת היועץ האזרחי לפיתוח ירושלים בוטלה ב-1929 ותחום אחריותה עבר למהנדס העיר, אז הגביר הולידיי את פעילותו בוועדת התכנון הארצית שם החליף את האדריכל [[אוסטן סיינט בארב הריסון]].
בין הבניינים אשר תכנן [[בניין החברה התנ"כית]] ([[1925]]-[[1927]]), [[כנסיית סנט אנדרוז]] ([[1927]]-[[1930]]), [[בית החולים סנט ג'ון|בית החולים למחלות עיניים סנט ג'ון]] (כיום [[מלון הר ציון]] ו[[בית אות המוצר הירושלמי]], [[1922]]-[[1930]]), מרכז מסחרי שמאע בשכונת [[ממילא]] ([[1928]], נשרף וננטש ב-[[1948]]) וכן [[בניין עיריית ירושלים ההיסטורי]] ([[1930]]-[[1934]]) ו[[גן דניאל]] הסמוך לו. בנייניו עשו שימוש ב[[אבן ירושלמית]] וניכרה בהם השראת [[הסגנון הבינלאומי]] בשילוב מוטיבים מקומיים ואלמנטים של [[אר דקו]] שרווחו באותם ימים.
 
בין הבניינים אשר תכנן הולידיי בירושלים [[בניין החברה התנ"כית]] ([[1925]]-[[1927]]), [[כנסיית סנט אנדרוז]] ([[1927]]-[[1930]]), [[בית החולים סנט ג'ון|בית החולים למחלות עיניים סנט ג'ון]] (כיום [[מלון הר ציון]] ו[[בית אות המוצר הירושלמי]], [[1922]]-[[1930]]), מרכז מסחרי שמאע בשכונת [[ממילא]] ([[1928]], נשרף וננטש ב-[[1948]]) וכן [[בניין עיריית ירושלים ההיסטורי]] ([[1930]]-[[1934]]) ו[[גן דניאל]] הסמוך לו. בנייניו עשו שימוש ב[[אבן ירושלמית]] וניכרה בהם השראת [[הסגנון הבינלאומי]] בשילוב מוטיבים מקומיים ואלמנטים של [[אר דקו]] שרווחו באותם ימים. הוא תכנן מבנים גם בערים נוספות בארץ ישראל, וכן ב[[עבר הירדן]] וב[[לבנון]].
בשנים [[1929]]-[[1931]] תכנן, יחד עם האדריכל היהודי יליד [[גרמניה]] [[ריכרד קאופמן]], את פיתוח שטח הקרקע המיובשת בסמוך ל[[נמל חיפה]] ולאחר מכן הנחה את הקווים האדריכליים להמשך הפיתוח. בנוסף היה שותף בשנות ה-30 לתכנונו של [[המרכז המסחרי החדש בחיפה]], וכן עסק, בשנים [[1933]]-[[1935]], בהכנת תוכנית אזורית לפיתוח [[מפרץ חיפה]] יחד עם עמיתו ומורו לשעבר מאוניברסיטת ליברפול, סר [[פטריק אברקרומבי]] (Patrick Abercrombie). יחד עם אד רוזנהאק תכנן עבור [[חברת החשמל]] את מבנה [[תחנת הכוח חיפה]] (חיפה א'), שנפתחה ב-[[1935]] ושתכנונה הסופי הכתיב את תכנון [[תחנת הכח רדינג]] ב[[תל אביב]]. הולידיי גם הכין תוכניות פיתוח עירוני והרחבה לערים [[לוד]], [[טבריה]], [[יפו]] ו[[נתניה]].
 
בשנים [[1929]]-[[1931]] תכנן, יחד עם האדריכל היהודי יליד [[גרמניה]] [[ריכרד קאופמן]], את פיתוח שטח הקרקע המיובשת בסמוך ל[[נמל חיפה]] ולאחר מכן הנחה את הקווים האדריכליים להמשך הפיתוח. בנוסף היה שותף בשנות ה-30 לתכנונו של [[המרכז המסחרי החדש בחיפה]], וכן עסק, בשנים [[1933]]-[[1935]], בהכנת תוכנית אזורית לפיתוח [[מפרץ חיפה]] יחד עם עמיתו ומורו לשעבר מאוניברסיטת ליברפול, סר [[פטריק אברקרומבי]] (Patrick Abercrombie). יחד עם אד רוזנהאק תכנן עבור [[חברת החשמל]] את מבנה [[תחנת הכוח חיפה]] (חיפה א'), שנפתחה ב-[[1935]] ושתכנונה הסופי הכתיב את תכנון [[תחנת הכח רדינג]] ב[[תל אביב]]. הולידיי גם הכין תוכניות פיתוח עירוני והרחבה לערים [[לוד]], [[טבריה]], [[יפו]] ו[[נתניה]].
 
לאחר סיום תקופת שרותו בארץ ישראל ב-[[1935]] שב הולידיי לאנגליה, שם התגורר ב[[ריצ'מונד שעל התמזה]] והמשיך לעסוק ב[[תכנון עירוני]]. ב-[[1939]] יצא עם משפחתו ל[[ציילון]] לעבוד על תכנון העיר [[קולומבו]]. שהות המשפחה שם, שמלכתחילה נועדה לחצי שנה, התארכה עקב פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]]. ב-[[1941]] עברה המשפחה ל[[קייפטאון]], [[דרום אפריקה]], ולאחר שנה חזרה לציילון. ב-[[1944]] עבר הולידיי עם משפחתו ל[[גיברלטר]], שם קיבל פרויקט תכנון, ורק ב-[[1947]] שב לאנגליה. הוא מונה לאדריכל הראשי של העיר [[סטיבנג']], ובתפקידו האחרון היה מרצה לתכנון עירוני ב[[אוניברסיטת מנצ'סטר]]. הוא נפטר ב[[מנצ'סטר]] ב-[[1960]], בגיל 63.