קליפורד הולידיי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 5:
הולידיי נולד בפאתי העיר [[לידס]] במחוז [[וסט יורקשר]] ב[[אנגליה]]. הוא למד בבית הספר לאמנות בלידס, ולאחר מכן המשיך ללימודי [[אדריכלות]] ותכנון ערים ב[[אוניברסיטת ליברפול]] תחת הנחייתו של פרופ' [[פטריק אברקרומבי]] (Patrick Abercrombie). הוא הצטיין בלימודיו, ועבד עם אברקרומבי בפרויקטים של תכנון עירוני ובעריכת [[כתב עת]] בנושא. על פי המלצה חמה של אברקרומבי למושל ירושלים [[רונלד סטורס]] הגיע הולידיי בספטמבר [[1922]] לארץ ישראל בשרות ממשל המנדט הבריטי, ומונה ליועץ אזרחי לפיתוח העיר ירושלים - תפקיד בו החליף את קודמו [[צ'ארלס רוברט אשבי]]. בו-זמנית החליף את אשבי גם בתפקיד מזכיר-כבוד של [[האגודה למען ירושלים]], כחבר ועדת התכנון הארצית וכחבר בוועדת התכנון העירונית של ירושלים.
על הולידיי הוטל לייעץ ב[[תכנון עירוני|תכנון העיר]], שהייתה עד לכיבוש הבריטי עיר שדה בשולי [[האימפריה העות'מאנית]], כדי לשדרגה למעמד של עיר הממשל המרכזית של ארץ ישראל ומקום מושב שלטונות המנדט. בתפקידו הציבורי סייע לצידו המהנדס ומתכנן הערים [[יעקב בן-סירה|יעקב שיפמן]] (בן-סירה), שבהמלצתו של הולידיי מונה בהמשך כ[[מהנדס העיר]] [[תל אביב]]. בשנת [[1927]] פתח הולידיי, במקביל לתפקידו הציבורי, משרד לתכנון אדריכלי, ובו העסיק לצידו את האדריכל הארץ-ישראלי [[זולטן שמשון הרמט]], לימים אדריכל מפורסם בזכות עצמו. בשני כובעיו, הציבורי והפרטי, היה הולידיי מעורב בשורה ארוכה של מפעלי בנייה ופיתוח בעיר, כולל תוכנית האב לפיתוח ירושלים ([[1926]]-[[1930]]), ארגון פעולות שיקום העיר לאחר [[רעידת האדמה בארץ ישראל (1927)|רעידת האדמה הגדולה של 1927]], שיקום [[חומות העיר העתיקה]] ו[[שערי ירושלים|שערי העיר]], ותכנון של מספר מוסדות ממשל וציבור בולטים. משרת היועץ האזרחי לפיתוח ירושלים בוטלה ב-1929 ותחום אחריותה עבר למהנדס העיר, אז הגביר הולידיי את פעילותו בוועדת התכנון הארצית שם החליף את האדריכל [[אוסטן סיינט בארב הריסון]].
בין הבניינים אשר תכנן הולידיי בירושלים [[בניין החברה התנ"כית]] ([[1925]]-[[1927]]), [[כנסיית סנט אנדרוז]] ([[1927]]-[[1930]]), [[בית החולים סנט ג'ון|בית החולים למחלות עיניים סנט ג'ון]] (כיום [[מלון הר ציון]] ו[[בית אות המוצר הירושלמי]], [[1922]]-[[1930]]), מרכז מסחרי שמאע בשכונת [[ממילא]] ([[1928]], נשרף וננטש ב-[[1948]]) וכן [[בניין עיריית ירושלים ההיסטורי]] ([[1930]]-[[1934]]) ו[[גן דניאל]] הסמוך לו. בנייניו עשו שימוש ב[[אבן ירושלמית]] וניכרה בהם השראת [[הסגנון הבינלאומי]] בשילוב מוטיבים מקומיים ואלמנטים של [[אר דקו]] שרווחו באותם ימים. הוא תכנן מבנים גם בערים נוספות בארץ ישראל, וכן ב[[עבר הירדן]] וב[[לבנון]].
| |||