משתמש:Tomervaturi/שיקוף (פסיכולוגיה) – הבדלי גרסאות

'''שיקוף''' הוא טכניקת [[התערבות טיפולית]] שבאמצעותה מנסח ה[[מטפל]] את דבריו של ה[[מטופל]] ומציג בפניו את המשמעות הרגשית שהמטופל מביע. בטכניקת השיקוף מתקיים תהליך שבו המטפל מחזיר למטופל את דמותו.המטפל חוזר על תכניו שהעלה המטופל בנוסח אחר. כך המטפל מסייע למטופל לחדד את הרגשותיו ובנוסף מעביר למטופל את קבלתו והבנתו.

 

 

 

==שיקוף בתפיסות שונות==

=== שיקוף לפי פסיכוגלוגיית העצמי===

[[היינץ קוהוט]] היה ו[[פסיכואנליטיקאי]] וממייסדי הפסיכולוגיית העצמי. קוהוט ראה עצמו כממשיך דרכו של פרוייד ובהמשך דרכו פיתח את [[פסיכולוגיית העצמי]] בעקבות מפגשים עם מטופלים שלא תאמו את הגדרת ה[[נוירוזה]] של פרויד:הם לא סבלו מתסמינים ממוקדים, אלא מלקות כוללת ביחסם לעצמם ולזולתם, מה שמכונה כיום ״[[הפרעת אישיות]]״ .{{הערה|שם=קוהוט היינץ וחילוקי הדעות עם זרם הפסיכואנליזה|http://www.betipulnet.co.il/lexicon/קוהוט_היינץ -קוהוט היינץ וחילוקי הדעות}}. בניגוד לתיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד אשר הדגישה את המאבק בין יצריו ה״חייתיים״ של האדם לבין המציאות בשגרה לצד ה[[חברה]]. עיקר הדגש של של פסיכולוגיית העצמי היא בחווית [[האדם המודרני]] של המאה עשרים. פסיכולוגיית העצמי מדגישה כי גורמי טראומה המקשים על תפקוד בחיי היום-יום אינם דחפים פרימיטיביים המתעוררים מבפנים כדחף, אלא כשלים ב[[סביבה ההתפתחותית]] של הילד. חלק מהמרכיבים החיוניים בתהליך טיפול פסיכולוגיית העצמי הם [[אמפתיה]] ושיקוף וזאת בניגוד לסיטואציה הפסיכואנליטית ה״קלאסית״ שבה המוקד העיקרי הוא [[פרשנות]]. קוהוט הסיק מכך שהמטפל משקף בעדינות למטופל את הרגשותיו שהמטופל חווה באופן אמפתי כבר בשלב הראשוני ונוצרת יכולת הכלה מצד המטופל להכיל את קשייו שלו, כך נוצרת ״[[הרמוניה]]״ בין המטפל והמטופל.

===שיקוף לפי תפיסת דונלד ויניקוט===

[[דונלד ויניקוט]] היה פסיכיאטר ילדים, רופא ילדים ופסיכואנליטיקאי אנגלי. מממשיכי דרכם של זיגמונד פרויד ו[[מלאני קליין]]. פיתח את הטיפול הפסיכולוגי בילדים באמצעות [[טיפול במשחק]]. ויניקוט הביע רעיונות מקוריים שסטו הן מהתאוריה הפרודיאנית והן מהתאוריה הקליניאנית.‏ {{הערה|שם=HekerA|1=‏ענת פלגי-הקר, [http://www.israpsych.org/wp-content/uploads/2008/08/prakim-palgy-haker.pdf מאי-מהות לאימהות], באתר [[האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה]]‏}}

ויניקוט קישר את השיקוף ליחסיהם של אם ותינוקה כאשר האם משקפת לתינוקה את עצמו, כלומר, האם רואה בעצמה ובתגובותיה את חוויותיו ואת מחוותיו ב[[הכלה]] ובצורה זו האם מאפשרת לתינוקה להכיל בעצמו את התנסויותיו וחוויותיו ו״מאשרת״ לו את קיומו. {{ציטוטון|'''אי בשלות האני מאוזנת באופן טבעי על ידי תמיכת-אני''' מצד האם}} (ההדגשה במקור){{הערה|שם=לבד|'''היכולת להיות לבד''', ויניקוט, 1958}}.

==התנגדויות==

 

 

==קישורים חיצוניים==

==הערות שוליים==

{{הערות שוליים}}