קשר קטילינה – הבדלי גרסאות

'''קשר קאטלינה''' הוא כינוי למזימה שמטרתה הייתה תפיסת השלטון ברומא של תקופת [[הרפובליקה הרומית|הרפובליקה]] (63 לפנה"ס). במרכז הקשר עמד הסנאטור [[לוקיוס סרגיוס קטילינה|קאטלינה]], אליו חברו חברי [[סנאט]] נוספים. הקשר נחשף וסוכל על ידי [[קיקרו]] והקושרים הוצאו להורג.

[[קובץ:Maccari-Cicero.jpg|thumbממוזער|400x400px|''קיקרו מגנה את קאטילינה'', פרסקו של סזרה מקארי ]]

בשנות ה-60 של המאה הראשונה לפנה"ס{{הערה|כל התאריכים בערך זה הם לפני ספירת הנוצרים}}, ריחף ענן של חוסר ודאות לגבי עתיד המשטר ברומא{{הערה|S. Christopher Mackay ,"'''''Ancient Rome'''''" (Cambridge University Press), Page 140.}}. [[פומפיוס]], האיש הבולט ברומא באותה תקופה{{הערה|שם=ישראל423|1=ישראל שצמן, "'''''תולדות הרפובליקה הרומית'''''", (ירושלים: מאגנס, האונ' העברית) עמ' 423.}}, נעדר מהעיר בשל מסע כיבושים שערך במזרח{{הערה|S. Christopher Mackay ,"'''''Ancient Rome'''''" (Cambridge University Press), Page 140.}} והותיר אחריו חלל פוליטי. הסנאט הרומי נחלש משמעותית באותה תקופה כתוצאה מחוקים שהרחיבו את סמכויותיו של פומפיוס על חשבון הסנאט, והאלימות בעיר גברה. בעקבות זאת פוליטיקאים החלו להקיף עצמם בשומרים חמושים ככלי להשגת מטרות פוליטיות{{הערה|ישראל שצמן, "'''''תולדות הרפובליקה הרומית'''''", (ירושלים: מאגנס, האונ' העברית) עמ' 422.}}, שומרים אלה ליוו אותם גם לאסיפות עם ולבתי משפט. אווירה זו של הידרדרות בסדר הציבורי נתפשה בעיני אזרחים שירדו מנכסיהם או ממעמדם כהזדמנות לצבור כוח ולהרוויח מחדש את הונם{{הערה|תיאודור מומסן, "'''''דברי ימי רומא'''''", כרך ב', מגרמנית: ד"ר צ. ויסלבסקי וד"ר צ. רודי (תל אביב: מסדה) עמ' 571.}}. חוסר יציבות זו היוותה קרקע פוריהפורייה למהפך אלים בשלטון ברומא.

== הנסיוןהניסיון הראשון ==

מול קאטילינה התמודד מרקוס טוליוס קיקרו, שהיה רטוריקן ומשפטן וחבר הסנאט. קיקרו טיפח קשרים עם בני מעמד הפרשים בערי איטליה, וגייס תמיכה ציבורית הודות לשירותיו המשפטיים והופעותיו בציבור. קיקרו רץ לקונסולאט בשנת 63 והתחרה, בין היתר, בקאטילינה. בזכות תמיכתו בהענקת סמכויות לפומפיוס, זכה קיקרו לפופולאריות ונבחר לקונסול יחד עם [[אנטוניוס]], ונסיונווניסיונו של קאטילינה להיבחר נכשל{{הערה|ישראל שצמן, "'''''תולדות הרפובליקה הרומית'''''", (ירושלים: מאגנס, האונ' העברית) עמ' 423.שם=ישראל423}}.

== הנסיוןהניסיון השני ==

לאחר כשלונו הצורם להיבחר לקונסול, החל קאטילינה לרקום מזימה בנסיוןבניסיון לתפוס את השלטון בכוח. אל קאטילינה הצטרפו כתריסר סנאטורים, שכתוצאה מכישלונות פוליטיים וחשש לאובדן נכסיהם חיפשו לצבור כוח. בין הקושרים נמנו הסנאטורים [[פובליוס סורה|סורה]], [[פטאוס]] ו[[לוקיוס קורנליוס סולה|סולה]]. קאטילינה ריכז את מאמציו בחבל [[אטרוריה]] שבאיטליה, אזור שהיה מוקד של חברה ממורמרת ששקעה בחובות ושרבים מיושביה איבדו את נכסיהם. קאטילינה ריכז כוחות צבא באזור זה, ותכנן לפתוח בהתקוממות ברומא ובמקומות נוספים באיטליה בתאריך ה-28 באוקטובר, שנת 63. ידיעות על המזימה הגיעו לאוזני קיקרו, וזה בתגובה פנה לסנאט. למרות שלא היו בידי קיקרו הוכחות ממשיות בכדי לשכנע את הסנאט לפעול כנגד קאטילינה ובני בריתו, הסכים הסנאט להעביר החלטת חירום בשל איום על שלום המדינה, בלי לנקוב בשמם של האחראיים. קיקרו נעזר בהחלטת הסנאט בכדי לגייס צבא במחוזות [[פיקנום]] ו[[קאמפאניה]] בנסיוןבניסיון להגן על הרפובליקה. בשלב זה הבינו הקושרים כי נחשפה מזימתם, והחליטו לשנות את מתווה הפעולה ופנו ליצור אנרכיה ברפובליקה. במסגרת התכניתהתוכנית החדשה תכננו הקושרים לרצוח את קיקרו, לשרוף ולבזוז את רומא, לשחרר עבדים, לגייס פשוטי עם ממורמרים, ולהעלות על רומא יחד עם הצבא שריכז קאטילינה באטרוריה{{הערה|ישראל שצמן, "'''''תולדות הרפובליקה הרומית'''''", (ירושלים: מאגנס, האונ' העברית) עמ' 425.}}.

קיקרו גילה על כוונתו של קאטילינה להתנקש בחייו, והצליח לחמוק מנסיוןמניסיון זה מבעוד מועד על ידי הצבת משמר חזק על ביתו. יום לאחר מכן, בתאריך ה-8 לאוקטוברבאוקטובר, אסף קיקרו את הסנאט{{הערה|תיאודור מומסן, "'''''דברי ימי רומא'''''", כרך ב', מגרמנית: ד"ר צ. ויסלבסקי וד"ר צ. רודי (תל אביב: מסדה) עמ' 578.}} ונשא נאום התקפה עוצמתי נגד קאטילינה ("[[הקטילינארי הראשון]]"){{הערה|S. Christopher Mackay ,"'''''Ancient Rome'''''" (Cambridge University Press), Page 141.}}:

{{הערה|מארקוס טוליוס קיקרו, "'''''כתבים נבחרים'''''", מרומית: ארנסט דוד קולמן (ירושלים: מוסד ביאליק), הנאום הראשון, עמ' 33.}}

קאטילינה עצמו נכח בישיבת הסנאט, וניסה להגן על עצמו מול האשמותיו הקשות של קיקרו, אך ללא הצלחה. חרף פעולותיו של קיקרו, חזר קאטילינה אל צבאו באטרוריה והנחה את תומכיו להמשיך בהכנות לביצוע ההפיכה{{הערה|שם=ישראל426|1=ישראל שצמן, "'''''תולדות הרפובליקה הרומית'''''", (ירושלים: מאגנס, האונ' העברית) עמ' 426.}}.

נוכח המחסור בהוכחות מרשיעות, התקשה קיקרו לנקוט צעדים ממשיים כנגד קאטלינה. היה זה רק בזכותם של שבט [[האלברוגים]] שהגיעו לידי קיקרו הוכחות מוצקות בכדי להרשיע את קאטילינה. האלברוגים היו שבט מאזור [[גאליה]] שבניו שנקלעו לחובות כספיים, ונראו ליוזמי הקשר מתאימים להצטרף למרד של קאטילינה. השליחים של שבט האלברוגים, ששהו באותם ימים ברומא, מסרו לקיקרו מכתבים שנשלחו אליהם בדבר הצטרפותם לקשר, ובהם הוכחות לזהותם של הקושרים. קיקרו אסף את הסנאט ויידע אותם בדבר הקשר וההוכחות, וחלק מהקושרים נתפסו ונעצרו. חמשת ראשי הקשר הוצאו להורג באשמת היותם אויבי המדינה, וכך חוסל נסיוןניסיון ההפיכה. קאטילינה עצמו ברח צפונה אל צבאו, ובתחילת חודש ינואר נערך [[קרב פיסטויה]] שבו חוסל קאטילינה וצבאו נמחק כליל{{הערה|ישראל שצמן, "'''''תולדות הרפובליקה הרומית'''''", (ירושלים: מאגנס, האונ' העברית) עמ' 426.שם=ישראל426}}.