אהרן קצנלנבוגן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תמונת המצבה
←‏ביוגרפיה: תבנית הבהרה
שורה 24:
בנם של רבקה והרב אברהם משה, מרבני [[ישיבת תורת חיים]] וראש ישיבת ציון-אפריון של מוסדות [[פקוא"ם]] ומרכז לענייני ארץ ישראל ב[[פפד"מ]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23688&st=&pgnum=52 במוסדות החינוך של הפקוא"מ באמ"ד ומרכז א"י בפפד"מ]. [[קול ישראל (עיתון)|קול ישראל]], [[היברובוקס]].}}. אביו עלה לארץ ישראל מ[[ליטא]]. בילדותו נודע כמתמיד ועילוי, והרב [[יצחק ירוחם דיסקין]] ציין בעלותו לארץ ישראל, כי שלושת האחים קצנלנבוגן עתידים להיות תלמידי חכמים גדולים. היה תלמידו של הרב [[יוסף חיים זוננפלד]]. למד בישיבת ציון-אפריון{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23781&st=&pgnum=42&hilite= ברכת מזל טוב לאירוסיו], עיתון [[קול ישראל]].}}. נישא לאסתר רבקה בת הרב מרדכי יהושע קרויזר (נפטרה י"ח אלול תשנ"ה). לפני אירוסיו נבחן על [[שולחן ערוך]] [[חושן משפט]] ו[[יורה דעה]]. חמיו תמך בו לאחר נישואיו בשביל שיוכל להמשיך ללמוד.
 
הקים ארגון "חנוך לנער", ומדי [[ליל שישי]] היה מוסר שיחות השקפה לבני נוער. בין תלמידיו היו הרב [[דוד משה טעפ]], הרב מאיר דוד הלפרין (לימים אחיינו{{הבהרה|איך הפך לאחיין?}}) והרב משה סלנט. גם הרב [[שלום שבדרון]] למד ממנו, והושפע מדרך דיבורו{{הערה|קול חוצב, עמוד 508.}}.
 
בשנת [[תרצ"ה]] פרש יחד עם הרב [[עמרם בלוי]] מ[[אגודת ישראל]], שהייתה לדעתם מתונה יותר, והקימו את "חברת החיים". לימים כונתה הקבוצה נטורי קרתא. הוא הקים את ישיבת ומוסדות תורה ויראה ועמד בראשם. הוא סירב לקבל משכורת מהישיבה.