אורי ידין – הבדלי גרסאות

ידין סבר כי מעמד [[הכרזת העצמאות]] ורוחה היו רעים, ביטא זאת בדבריו: "בטקס במוזיאון בפני קהל מצומצם, כאילו בהחבא.. בלי חגיגיות, בלתי התרוממות הרוח, בלי השראה

של שעה היסטורית".{{הערה|יורם שחר, "יומנו של אורי ידין", '''[[עיוני משפט]]''' טז, 542 (1992)}} הוא האמין שהיעדרו של שם התואר "עצמאות" מגוף ההכרזה משאיר את טענת הזכות לריבונות מדינית כטענה שמימושה יכול להיעשות בעתיד ולא על-אתר, גרס כי יש לבטא את הכמיהה היהודית ולהבטיח את שריונה של המדינה כחופשית, ריבונית, עצמאית, ללא תלות באחרים. רק בשנת 1953 נשמע הביטוי "הכרזת העצמאות" בפעם הראשונה בפי [[בית המשפט העליון]]. ידין הרגיש כי השמטת הצעותיו היוו העלבה וכי תכלית הדבר הייתה תכסיס פוליטי לשם ריצוי הגויים.

{{הערות שוליים}}{{אין תמונה|גבר}}