|
בתחילת 2015 הקל [[בית המשפט העליון]] באופן חריג בעונש של אדם שעבר תהליך שיקומי מוצלח שכלל תהליך של צדק מאחה{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/15/790/007/a06/15007790.a06.htm ע"פ 779/15]}}.
== אודותעקרונות הגישה ==
גישת "הצדק המאחה" שונה מהתפיסות שהיו נהוגות עד לשנים האחרונותהמקובלות, שלפיהן מטרת ה"[[צדק (מוסר)|צדק]]" הייתההיא הענשתו של מבצע העבירה על ידי ה[[חברה]], ופגיעה בו. לפיעל אופן הראייה שלפי הצדק המאחה, השואב את ערכיו מתחום ה[[גישור]], כמו גם ממסורות יישוב סכסוכים של עמים ילידיים כמו ה[[מאורים]] ב[[ניו זילנד]], ה[[אבוריג'נים]] ב[[אוסטרליה]] והאמריקנים הילידיים, פגיעה במבצע העבירה אינה תמיד יעילה לחברה ולקרבן העבירה כאחד. לעומת זאת, התמודדות של העבריין עם מעשיו, קבלת אחריות מצדו, גינוי מצדו של העבירה שביצע ושל הפגיעה באדם אחר, בקשת [[סליחה]] ו[[פיצוי]] הקורבן, כל אלה מאפשרים איחוי של הפגיעה ומאפשרים לקורבן להתאושש מהחוויה שעבר.
ישנה טענה כי גישה זו תהיה יעילה בסופו של דבר יותר מהענשה עבור החברה כמו גם עבור התוקף. על פי טענה זו, עבריין שיעבור בכנות תהליך של צדק מאחה, שבו יביע [[חרטה]], יבקש סליחה ויפצה את הקורבן על פי דרישתו הוא בעל סיכויים נמוכים יותר לבצע עבירות דומות בעתיד וסיכוייו לחזור לחברה כאזרח תורם גבוהים יותר.
טענה רווחת בקרב תאורטיקנים של צדק מאחה היא שהקורבן, שהינו שותף מלא בתהליך הצדק המאחה, ושהתהליך כולו מתבצע בהסכמתו המלאה, יוצא נשכר מתהליך זה שכן צרכיו ורצונותיו זוכים להתייחסות וסיכוייו להשתקם ולחזור לתפקוד מלא גם הם גבוהים.
בגישה זו, העומדת בניגוד לתפיסה המשפטית הנהוגה ב[[העולם המערבי|עולם המערבי]], הנזק מוגדר לא במונחים של עבירה על חוק אלא במונחים של פגיעה באדם אחר ובחברה. במרכז התהליך עומד הנפגע עצמו, המגדיר את הפגיעה בו במונחיו שלו, והמשפיע ישירות על התגובה החברתית למעשה.
ההליך של הצדק המאחה מאפשר לנוכחים להביע את רגשותיהם ורעיונותיהם בפורום פתוח. כמו כן, מושגת הסכמה לגבי הצעדים שצריכים להיעשות כדי לרפא את הקורבן והקהילה.
צדק מאחה מכיר בכך שהקורבן, משפחתו וחברי הקהילה הינם בעלי אינטרסים במקרה בהקשר של התהליך והתוצאות{{הערה|1=Eric Luna, ''In Support of Restorative Justice'', in ''Criminal Law Conversations'' (Paul Robinson, Stephen Garvey & Kimberly Ferzan, eds.) (Oxford University Press 2009).}}.
הנורמות של הצדק המאחה נוגדות את הנורמות של הגמולנות והתועלתנות וכן של הצדקות אחרות של ענישה. למשל, יש הטוענים כנגד גישת הצדק המאחה כי היא נכשלת בלספק הרתעה יעילה וזאת מאחר שעונש של מאסר בכלא הינו נדיר.
==פעילות על פי עקרונות צדק מאחה==
| 