ויקיפדיה

הרודוטוס – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ אחידות במיקום הערות שוליים ביחס לסימני פיסוק
שורה 16:
הכותרת שקיבל חיבורו במרוצת הדורות, "היסטוריות", משמעותה ב[[יוונית עתיקה|יוונית]] "חקירות", אך מאז קיבלה את המשמעות שאנו מכירים היום. בשפות מודרניות רבות משמעות המילה היא גם "סיפור", בדומה ל-story האנגלי, ל-histoire הצרפתי ול-historia הספרדי.
 
הרודוטוס ספג ביקורת רבה מצד היסטוריונים ופילוסופים מאוחרים יותר. כבר בעת העתיקה הוא הואשם בהטיה, חוסר-דיוק ו[[גניבה ספרותית]], ואף זכה לכינוי "אבי השקרנים". חוקרים מודרניים הפריכו אף הם את טענותיו של הרודוטוס לגבי היקף מסעותיו ואמינות מקורותיו. אף על פי כן, במהלך המאה ה-20, בעקבות התפתחות הדיסציפלינה האנתרופולוגית וכתוצאה מ"המפנה הלשוני", עלתה קרנו של הרודוטוס. היום נחשב הרודוטוס לא רק לאבי ה[[היסטוריה]], אלא גם לאבי ה[[אתנוגרפיה]] וה[[אנתרופולוגיה]].
 
ה"היסטוריות" פורסמו בין השנים [[430 לפנה"ס|430]] ו-[[424 לפנה"ס|424]], ולימים חולקו על ידי עורכים מאוחרים לתשעה חלקים, שקרויים על שם תשע ה[[מוזה|מוזות]]. ששת הספרים הראשונים עוסקים בצמיחת [[האימפריה הפרסית]]. הם פותחים בתיאור [[קרויסוס]] מ[[לידיה]], השליט האסיאתי הראשון שכבש [[פוליס|ערי-מדינה]] יווניות וגבה [[מס]]ים. קרויסוס איבד את ממלכתו ל[[כורש]], מייסד האימפריה הפרסית. ששת הספרים הראשונים מסתיימים בתבוסת הפרסים בשנת [[490 לפנה"ס]] ב[[קרב מרתון]], שמנע את התפשטות האימפריה.
שורה 50:
 
בקטע מתוך הספר השביעי נזכרים גם "הסורים אשר בפלשתינא", שיחד עם הפיניקים משפצים אניות עבור הצי הפרסי.{{הערה|שם=הרודוטוס, שביעי, 89}}
אזכורים נוספים אצל הרודוטוס של שמה היווני של הארץ: "סוריה פלשתינה",{{הערה|[http://www.daat.ac.il/daat/vl/herodotos/herodotos04.pdf הרודוטוס, ספר ראשון, סעיף 105.]}}, "פלשתינה־סוריה",{{הערה|[http://www.daat.ac.il/daat/vl/herodotos/herodotos06.pdf הרודוטוס, ספר שני, סעיף 106.]}}, "סוריה הנקראת פַּלַיסטִינַאִית"{{הערה|[http://www.daat.ac.il/daat/vl/herodotos/herodotos09.pdf הרודוטוס, ספר שלישי, סעיף 91.]}} ו"פלשתינא".{{הערה|[http://www.daat.ac.il/daat/vl/herodotos/herodotos10.pdf הרודוטוס, ספר רביעי, סעיף 39.]}}.
 
בקטע מתוך הספר השלישי נרמז כי העיר "קדיטיס" ממוקמת בקרבת החוף. יש לזהות אותה כאן עם עזה, שאת גודלה השווה הרודוטוס לגודלה של [[סרדיס]], אולם "קדיטיס" נזכרת על ידו גם במקום אחר. שם היא מזוהה עם [[קדש (ארנת)|קדש על האורונטס]],{{הערה|Menahem Stern, '''Greek and Latin Authors on Jews and Judaism''', Vol. I, I. Herodotus, p. 5}} בקטע בו ניתן להניח שהרודוטוס רומז לאחד האירועים בהיסטוריה הפוליטית של יהודה:{{הערה|שם=שטרן 1}}
שורה 62:
{{ציטוטון|הקולכים והמצרים והכושים המה היחידים המלים מימים קדמונים את ערותם. הפניקים והסורים היושבים בפלשתינה, כפי שהם מודים, למדו מהמצרים... הם לבדם בין כל בני־אדם מלים את בשרם וכנראה מחקים הם בזה את המצרים}}.{{הערה|[http://www.daat.ac.il/daat/vl/herodotos/herodotos06.pdf הרודוטוס, ספר שני, סעיף 104.]}}
 
הרודוטוס אינו מתייחס באופן מפורש ליהודים או לארץ יהודה, אולם נראה כי בהתבטאותו לגבי הסורים בפלשתינה שמבצעים מילה, יש רמז שמדובר ביהודים. משום כך גם [[יוסף בן מתתיהו]] הבין את חשיבותו של הקטע הזה{{הערה|שם=שטרן 1}} ואין לו ספק שאותם "סורים היושבים בפלשתינה" המלים את בשרם יכולים להיות יהודים בלבד, מאחר שמכל תושבי פלשתינה "היהודים לבדם עושים זאת".{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''[[נגד אפיון]]''', [[S:נגד אפיון#כב|מאמר ראשון, פרק כב]] (תרגום [[יעקב נפתלי שמחוני]]).}}. אולם ישנן ידיעות על אנשים אחרים באזורים אלה, מלבד היהודים, שהיו נימולים.{{הערה|שם=שטרן 3}}
קיימות עדויות רבות שמילה הייתה נהוגה בקרב לפחות חלק מהערבים. בהתחשב בחדירה הערבית החזקה לחלקה הדרומי של ארץ ישראל ב[[התקופה הפרסית בארץ ישראל|תקופה הפרסית]], ניתן לחשוב שהרודוטוס התכוון לערבים. אולם בהתחשב בעובדה כי הרודוטוס ידע על הערבים כאוכלוסייה מובחנת מהסורים, וגם הפיניקים נזכרים על ידו בנפרד, יש יסוד מוצק לפרושו של יוספוס. מלבד זאת, ניתן גם לקבל את ההשקפה שהרודוטוס קיבל את גרסתו על מקור המילה במצרים עצמה.{{הערה|שם=שטרן 4|Menahem Stern, '''Greek and Latin Authors on Jews and Judaism''', Vol. I, I. Herodotus, p. 4}}
 
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/הרודוטוס"