חברה פתוחה – הבדלי גרסאות

{{בעבודה}}

 

פופר תיאר שלוש רמות שבהן יכולה להתאפיין חברה אנושית:

 

בחברה פתוחה, הממשלה צפויה להיות קשובה וסובלנית לאזרחי המדינה, והמנגנונים הפוליטיים שקופים וגמישים. ההיפך מחברה פתוחה הוא שלטון סמכותני.

 

על פי פופר, החברה היוונית הקדומה החלה את המעבר הארוך והאיטי מחברה שבטית לחברה פתוחה, והתמודדה לראשונה עם יחסי שלטון-אזרח, שהיו פחות אישיים מאשר בחברה השבטית.

 

בסוף המאה ה-20 החלה להתפשט החברה הפתוחה, אולם לא ניתן לייחס זאת למחקריו של פופר אלא להתקדמות הכלכלית של החברה התעשייתית המודרנית, שדורשת מחבריה מיומנויות של צמיחה, אוריינות וכישורים חברתיים, הנפוצים פחות בחברות שבטיות. הפילוסוף גיאורג זימל היה בין חלוצי המחקר של הקשר בין כלכלה חופשית לחברה פתוחה.

 

פופר הגדיר את החברה הפתוחה בשני הכרכים של ספרו "החברה הפתוחה ואויביה". הוא הגדיר חברה פתוחה כחברה "שבה אנשים מתמודדים עם החלטות אישיות", בניגוד לחברה שבטית או קולקטיבית.

 

בחברה סגורה כמות הידע הנמצאת בידי הציבור מוגבלת, ולכן מקובלת רק גרסה אחת של המציאות, דבר המגביל את חופש המחשבה. לעומת זאת, בחברה פתוחה מקובלת חשיבה ביקורתית, המעודדת חופש מחשבה וחופש ביטוי. מוסדות התרבות והמשפט של חברה פתוחה תומכים בחירויות אלה.

 

במאמר שפרסם ג'ורג 'סורוס הוא כתב שהוא רואה את עצמו כתלמיד של קרל פופר, אך בחברה הפתוחה של ימינו שיח פוליטי דמוקרטי לא בהכרח מוביל להבנה טובה יותר של המציאות. לטענתו, גם בחברה שיש בה הפרדת סמכויות, חופש ביטוי ובחירות חופשיות, פוליטיקאים עדיין מוצאים דרכים להסתיר מידע חיוני מהציבור.