הדרך ההיסטורית יפו–שכם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 8:
בג'לג'וליה התחברה הדרך עם [[דרך הים]] ההיסטורית ([[כביש 444]] של ימינו) שהובילה דרומה ל[[לוד]], [[עזה]], [[חצי האי סיני]] ו[[מצרים]], וצפונה ל[[תל מגידו|מגידו]], [[הגליל]] ו[[דמשק]]. באזור זה התפצלה דרך יפו-שכם לשני תוואים חליפיים, שהיו בשימוש בתקופות שונות: הדרומי דרך [[חבלה (כפר)|חבלה]], [[עזון]] (בתוואי ואדי עסלה וואדי עזון), בתקופות אחרות עברה הדרך ב[[קלקיליה]] וב[[נבי אליאס]]) [[פונדוק]], [[ג'ית]] ו[[רפידיה]] (בחפיפה חלקית ל[[כביש 55]] של ימינו), והצפוני, הארוך יותר בכ־20 ק"מ, דרך [[קלקיליה]], [[טייבה]], [[טולכרם]], [[ענבתא]] ועד שכם בתוואי [[נחל שכם]] ([[כביש 57]] דהיום). בסמוך לשני תוואי הדרך הועמדו קווי [[טלגרף]] שקישרו בין יפו והשרון לשכם.
 
ב-[[1895]] נכבש על ידי העות'מאנים כביש רעוע בתוואי הצפוני, דרך טול כרם ונחל שכם. בתקופה זו בנו הטורקים שני גשרי [[מתכת]] בתוואי הדרך המערבי: האחד על ואדי מוסררה הוא חלקו הצפוני של נחל איילון, [[גשר שרונה]], והשני על הירקון, מצפון ל[[פתח תקווה|מלאבס]]. ככל הנראה תוכנן שיפץ הכביש במהלך שנת 1914{{הערה|{{מוריה||סלול דרכים בארצינו|1914/04/02|00101}}}}. במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]] הושקע מאמץ צבאי בסלילתה של מסילת ברזל בין פאתי שכם וטול כרם (חיבור [[רכבת העמק|מסילת העמק]] דרך [[מסילת השומרון]] דרומה ([[המסילה המזרחית]])) בנתיב התוואי הצפוני של הדרך, ופותחה הדרך שעברה במקום, וקישרה בין צפון הארץ למרכזה.
 
לאחר כיבושה של [[יפו]] על ידי הבריטים בשלהי [[1917]], נסללה על ידם מסילה ברזל ברוחב צר (60 ס"מ) מ[[נמל יפו]] ו[[תחנת הרכבת יפו]] לאורך [[דרך יפו-תל אביב]] והמשכה על [[דרך פתח תקווה]] עד [[מחלף ארלוזורוב]] ומשם דרך רחוב אבא הלל של ימינו ל[[עשר טחנות|גִ'סְר אֶל-הַדָּאר]], כהכנה לוגיסיטית לקרב לפריצת [[קו שתי העוג'ות]], שאגפו המערבי תחילתו באזור [[שפיים]]. המסילה הצרה עברה במקביל לדרך יפו-שכם מיפו ועד אזור [[רמת השרון]], כאשר שלוחה אחרת קישרה מגשר עשר טחנות לאזור [[שיח מוניס]], ושלוחה קצרה קישרה מאזור מחלף ארלוזורוב לאזור [[גבעתיים]], שם שכן מחנה צבאי בריטי{{הערה|1=[http://www.tapuz.co.il/Forums2008/Popups/ShowAttach.aspx?file=http://img2.timg.co.il/forums/1_125058760.jpg&msgid=125058760 מפה צבאית בריטית בה מופיעה המסילה]}}{{הערה|1=אילן גל-פאר, '''הרכבת ל"עיר גנים": פרשה מראשיתן של רמת גן ושכונת בורוכוב''', [[אריאל (כתב עת)|אריאל]], חוברת 147-148, 2001}}. בראשית תקופת המנדט הבריטי פורקה המסילה, וכיום לא נותר לה זכר.