הבדלים בין גרסאות בדף "משפט חוקתי בישראל"

מ
*כבר בשנת [[1949]] דן בית המשפט העליון בשימוש משפטי ב"זכויות טבעיות". [[שר המשטרה]] אסר את פעילות "כותבי הבקשות" (מעין מאעכרים בתשלום). הללו עתרו לבית המשפט העליון להגנה על זכותם להמשיך בעיסוקם. ב"פס"ד בז'רנו" קבע בית המשפט בהחלטה תקדימית שלכל אדם יש "זכות טבעית" לכל פעולה עסקית שאינה אסורה בחוק, ולכן אין בסמכותו של שר המשטרה לאסור עיסוק, שלא נוכח חוק מפורש. פסקה זו הפכה ל"נורמה משפטית" מחייבת.
*ב-[[1950]] לאחר הכישלון להגיע להסכמה על חוקה{{הערה|מספר סיבות לכך, הביא פרופסור [[גדעון ספיר (פרופסור)|גדעון ספיר]] בספרו '''המהפכה החוקתית''' עמודים 37-40}}, הציע הררי ליצור ועדה שלאורך השנים תביא לכנסת חוקי יסוד, ובסופו של התהליך כל חוקי היסוד יגובשו ל"[[חוקה]] פורמלית"{{הערה|{{דבר||חוקת המדינה - בדרך חוקי יסוד|1950/06/14|00100}}}}. ההצעה התקבלה כ[[החלטת הררי]], והוקמה [[ועדת חוקה חוק ומשפט]] שתפקידה כאמור להגיש לכנסת הצעות לחוקי יסוד, שבסופו של התהליך יגובשו ל"[[חוקה]] פורמלית". בהסדר שהתקבל לא נקבע תאריך סופי להפיכת חוקי היסוד לחוקה פורמלית, ולא נקבע במפורש האם עד כינון החוקה הפורמלית, יהיה לחוקי היסוד מעמד של חוקה.
*ב-[[1953]] נעשה לראשונה שימוש ב"חזקה פרשנית" עבור זכויות אדם. [[שר הפנים]] סגר את [[עיתון]] [[קול העם]], שלהבנתו פרסם הסתה כנגד הממשלה, בהסתמך על [[פקודת העיתונות]] שמסמיכה את שר הפנים לסגור עיתון ש"עלול לפגוע בשלום הציבור". העיתון עתר לבית המשפט העליון, בשם "[[חופש הביטוי"]]. השופט אגרנט קבע בפסק דין תקדימי:, שמכיוון שמדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית (כעולה [[מגילת העצמאות]]), נדרש כבסיס בחירות חופשיות, ו"בחירות חופשיות" ייתכנו רק עם קיום "חופש הביטוי". על כן יש "חזקה פרשנית" לפרש כל חוק במידת האפשר, באופן שיגן על [[זכויות האדם]] ועל חופש הביטוי. בהתאם לכך פירש בית המשפט את המונח "עלול" שבפקודת העיתונות כ"ודאות קרובה". מאחר שלגבי עיתון קול העם לא הייתה "ודאות קרובה" של גרימת נזק לציבור, ביטל בית המשפט את ההוראה על סגירת העיתון.
*ב-[[1958]], שמונה שנים לאחר קבלת החלטת הררי, חוקקה הכנסת חוק-יסוד ראשון: [[חוק יסוד: הכנסת]] (שהוא "חוק יסוד-מוסדי").
*ב[[בג"ץ פורז]]{{הערה|/958/78}} נידונה חוקיות החלטת [[עיריית תל אביב]] ש"הגוף הבוחר" לבחירת רב ת"א, יורכב מגברים בלבד. ברק הכריע מכוח "חזקת הפרשנות", ש"[[חוק שרותי הדת]]" לא התכוון לסטות מערך השוויון, ובנימוק זה ביטל את החלטת מועצת ת"א.
*בפס"ד רוגוזינסקי נידונה דרישת בני זוג יהודים שהגדירו עצמם כ"חסרי דת", להינשא שלא דרך הרבנות. הנימוק לעתירתם היה "חופש דת" במובן של חופש מדת. בית המשפט דחה את העתירה, בנימוק שהיא סותרת חוק מפורש (למרות שהחוק מנוגד לעקרונות מגילת העצמאות).
*ערב חקיקת חוקי היסוד שלשנחקקו ב-92[[1992]], הוגשה לבג"ץ עתירה כנגד חקיקה שהגדילה באופן רטרואקטיבי את תקציב המפלגות שנבחרו לכנסת. הוגשהבעתירה לבג"ץ עתירהנטען שהחוק פוגע ביסוד השוויוןה[[שוויון]] כלפי המפלגות שלא נבחרו (מכיוון שהוא לא נחקק לפני הבחירות). ב[[בג"ץ לאו"ר|בג"ץ לאור]]{{הבהרה|חסר זיהוי פסק הדין}} קבע בג"ץ שלא ניתן לבטל חוק מפורש, למרות שהוא סותר את ערך השוויון (בפועל בג"ץ פסל את החוק בנימוק טכני). עם זאת השופט [[אהרן ברק]] "איים" בפסק הדין, כי אם הכנסת לא תחוקק בקרוב חוק יסוד שיעניק לבג"ץ את היכולת לפסול חוק מפורש של הכנסת, בג"ץ עשוי לעשות זאת גם על פי המצב החוקתי הנוכחי.
 
==משנת 1992 ואילך==