ויקיפדיה

כוחות ההגנה של יפן – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מיפ33 (שיחה | תרומות)
57 עריכות
תגית: עריכה מיישום נייד
סקריפט החלפות (מזוי, חויב, ביטחו)
שורה 1:
{{צבא
| צבע =
| צבע טקסט =
| תמונה = [[קובץ:Flag of JSDF.svg|250px]]
| כיתוב =
| ראש הצבא = [[ראש ממשלת יפן]]: [[שינזו אבה]]
| שר ההגנה = גן נקטאני
| גיל גיוס = 18
| זמינים = 27,301,443 גברים{{ש}}26,307,003 נשים
| מתאימים = 22,390,431 גברים{{ש}}21,540,322 נשים
| מגיעים = 623,365 גברים{{ש}}591,253 נשים
| פעילים = 247,150 (נכון ל-2015)
| מילואים = 56,100 (נכון ל-2015)
| תקציב = 59.3 מיליארד דולר{{הערה|[http://books.sipri.org/product_info?c_product_id=458# Trends in world military expenditure, 2012], Stockhom International Peace Research Institute}}
| אחוזי תמ"ג = 1%
}}
[[קובץ:Japanese sailors jmsdf.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מלחים יפניים עומדים במסדר לאחר עגינה ב[[פרל הארבור]] בשנת [[2004]]]]
'''כוחות ההגנה של יפן''' (ב[[יפנית]]: 自衛隊 - "ג'ייטאי", בתרגום מילולי: ''כוחות ההגנה העצמית של יפן'', מכונה בראשי התיבות: '''JSDF''', '''JSF''' או '''SDF''') הוא גוףהגוף המאגד את הכוחות הצבאייםהמזוינים של [[יפן]]. הגוףכוחות במתכונתוההגנה, הנוכחיתשנוסדו מאזב-[[1954]] השינוישימשו המסיבילאורך שעברהשנים לאחרבעיקר [[מלחמתבמשימות העולםשל השנייה]].שמירת אךסטטוס למעשהקוו הכוחותאך הצבאייםבשנים שלהאחרונות, יפןהחל עברומ מספר2010, גלגוליםלאור במהלךהמתיחות ההיסטוריהבין כאשריפן החלוקהל[[צפון העיקריתקוריאה]] היאו[[סין]],{{הערה|כגון התקופההסכסוך מסוףעל [[המאהאיי ה-19סנקאקו]]}} עדהחלו למלחמתשינויים העולםומגמות השנייהחדשות והחלבארגון משנותהצבאי החמישיםוכן הרחבה משמעותית של [[המאהיחידות ה-20]]וציוד.
 
==היסטוריה==
כוחות ההגנה של יפן שימשו לאורך השנים בעיקר במשימות של שמירת סטטוס קוו אך בשנים האחרונות, החל מ 2010, לאור המתיחות בין יפן לצפון קוריאה וסין,{{הערה|כגון הסכסוך על [[איי סנקאקו]]}} החלו שינויים ומגמות חדשות בארגון הצבאי וכן הרחבה משמעותית של יחידות וציוד.
===התפתחות===
[[קובץ:FEMA - 26482 - Photograph by Bill Koplitz taken on 09-18-2006 in District of Columbia.jpg|ממוזער|290px|[[תרגיל צבאי]] של כוחות היבשה של הצבא ב-2006]]▼
עם סיום מלחמת העולם השנייה נותרה יפן ללא כוחכל צבאייכולות לחלוטין.צבאיות, במסגרתאך הסכםהורשו הכניעהעל התאפשרידי [[המפקד העליון של כוחות הברית]] להקים כוח משטרתי מצומצם כדי לשמור על הסדר הציבורי. בשנת [[1950]], עם פרוץ [[מלחמת קוריאה]], הופנהנשלחו רובםרבים שלמחיילי כוחות הכיבוש האמריקניםה[[ארצות למאמץהברית|אמריקנים]] המלחמתי.ל[[קוריאה]], יפןויפן נשארהנותרה ללא הגנה, מפניוהדבר איוםהדגיש חיצוני.את גרועהצורך מכך,בהסכם תסיסההגנה קומוניסטיתהדדי הביאהעם לפרוץארצות הברית. בנוסף, [[הפגנה|הפגנות]] ומהומותרבות בעלות אופי [[קומוניזם|קומוניסטי]] פרצו במרכזי הערים,{{מקור}} כוחוכוח המשטרה הזעום לא היה מסוגל להשתלט על בעיות ביטחון פנים מסוג זה. בשל כך הוקם בחודש יולי שנת 1950 הוקם '"הכוח המשטרתי הלאומי'" אשר מנהשמנה 75,000 שוטרים מצוידים בנשקב[[נשק קל]].▼
 
[[הסכם ההגנה ושיתוף הפעולה]] עליו חתמו יפן וארצות הברית ב-[[1952]] קבע שהכוחות האמריקנים יהיו אחראים לביטחונה של יפן מאיומים חיצוניים, ואילו כוחות יפניים — יבשתיים וימיים כאחד — ישאו באחריות להגנת המדינה מפני איומים פנימיים ויסייעו בעת [[אסון טבע|אסונות טבע]]. באותה שנה עלה מספר החברים בכוח המשטרתי הלאומי ל-110,000 חיילים, ושמו של הארגון השתנה ל"כוחות ההגנה הלאומית." כוח הגנת החופים, שהוקם במקביל לכוח המשטרתי הלאומי, הפך גם הוא לחלק מכוחות ההגנה הלאומית, והיה לבסיס עליו נבנה הצי היפני המודרני, והגוף המאגד אותם נקרא "המועצה להגנה לאומית."
== מבוא ==
כבר ב[[המאה ה-7|מאה ה-7]] הוקם [[צבא]] סדיר מקרב מעמד האיכרים אשר היה כפוף לקבוצה האתנית של ה[[יאמטו]] ששלטה ביפן באותה התקופה. במהלך [[המאה ה-8]] עלה כוחם של השליטים הפיאודלים האזוריים והשליטה הריכוזית בצבא אבדה. באמצע [[המאה ה-12]] נוצר מעמד חברתי חדש של הלוחמים, אשר נקרא ביפנית בושי או [[סמוראי]]. היו אלה לוחמים נאמנים לאדון הפיאודלי המקומי אשר שירת בתורו את ה[[שוגון]]. עד [[המאה ה-16]] התפתח מעמד זה מבחינה רוחנית ופוליטית. 'דרך הלוחם', או [[בושידו]] ביפנית, היא תפיסה רוחנית אשר במרכזה עומדת הנאמנות של הלוחם לאדונו וכבודו כלוחם ואדם. תפיסה זו הושרשה כה עמוק בתרבות הצבאית היפנית כך שגם במעבר לצבא סדיר ומודרני המשיכו ערכים אלו להיות מרכז הוויתו של החייל והקלו על קיום ביצועם של פשעים אשר ביצע הצבא היפני במלחמות [[המאה ה-20]].
 
ב-[[1 ביולי]] [[1954]] שונה שמה של המועצה להגנה הלאומית לסוכנות ההגנה, ושמם של כוחות ההגנה הלאומית שונו ל[[כוחות ההגנה היבשתיים של יפן]] ([[צבא יבשה]]), [[כוחות ההגנה הימיים של יפן]] ([[חיל ים]]), ו[[כוחות ההגנה האוויריים של יפן]] ([[חיל אוויר]]). [[גנרל]] [[קייזו היאשי]] התמנה ל[[יושב ראש]] מועצת ה[[מטה (צבא)|מטות]] המשולבים.
===הצבא היפני המודרני===
הצבא היפני המודרני הוקם לראשונה ב[[תקופת המייג'י]] תחת השם '''[[הצבא היפני הקיסרי]]'''. ייעודו הראשון היה לאחד את [[יפן]] על ידי הבסת הכוחות הפיאודלים השונים אשר התנגדו לרפורמות ולאחר מכן לתת ליפן יכולת צבאית מודרנית כתשובה לצבאות העולם אשר התפתחו ללא היכר לאורך תקופת [[הסגר מרצון]]. הצבא היפני הקיסרי הגיע לשיא כוחו בשנות השלושים של [[המאה ה-20]]. לאחר התבוסה במלחמת העולם השנייה פוזר הצבא.
 
עם התגברות המלחמה הקרה וההחמרה בסיכונים החיצוניים מצד המדינות הקומוניסטיות באסיה, הוקם בשנת [[1954]] הצבא מחדש במתכונת הגנתית. על הצבא נאסר לפעול בכל מסגרת כלשהי מחוץ לגבולות יפן, וכן נאסר עליו לפעול מחוץ להגנה על גבולות המדינה. עד [[שנות השבעיםה-70 של [[המאה ה-20]] פעל הצבא במתכונת מצומצמת. תקציב קטן יחסית הופנה לצורכי ביטחון, והצבא השתמש בציוד פשוט ומיושן. ▼
צבא יפן שלאחר המלחמה, בשמו הרשמי '''כוחות ההגנה העצמית של יפן''', הוקם בשנת 1950 ככח משטרתי בעל יכולות חיל רגלים מוגבלות על מנת לתת מענה ביטחוני לאיומים פנימיים. עם התגברות [[המלחמה הקרה]] והתעצמות האיומים החיצוניים כלפי יפן, הוקמו בשנת [[1954]] זרועות היבשה, האוויר והים במתכונת הגנתית.
 
בתקופה זו התעצמו האיומים החיצוניים לשיא. הצי הסובייטיה[[ברית המועצות|סובייטי]] הפעיל כמאה [[ספינת מלחמה|אוניות מלחמה]] וכמאה וארבעים [[צוללת|צוללות]] באזור., האייםוהאיים היפניים נכנסו לטווח הפעילות של [[מפציץ|מפציצי]] ה[[טופולב]]. יפן חששה יותר מהתמיכה הצבאית הסובייטית בסין ובצפון קוריאה, שתי מדינות שהציבו איום ממשי של פגיעה או אפילו פלישה ליפן. הנתונים הגאוגרפיים של יפן, כ-15,000 קילומטר של חופים והיעדר מרחב תמרון יבשתי, מציבים שורה ארוכה של בעיות בתחום ההגנה מפני פלישה קרקעית. נקודת חולשה אסטרטגית נוספת היא התלות המוחלטת של יפן בנתיבי הסחר הימיים מהמזרח התיכון אשר באמצעותם זורמת האנרגיה המניעה את הכלכלה.▼
עד לשנת [[2014]] היה הצבא היפני מוגבל תחת סעיף 9 בחוקת המדינה מלהשתתף בפעולות צבאיות מחוץ לגבולות יפן. לאורך השנים פעל צבא יפן במקומות שונים בעולם ככח שלום תחת מנדט [[האומות המאוחדות]] וחייליו שימשו כמשקיפים. כמו כן השתתף במבצעים הומניטרים מחוץ לגבולות יפן בשיקום מתקנים אזרחיים.
 
בשנת [[1976]] החלה יפן לשפר את היכולת הצבאית שלה. צעדים אלה התאפשרו לאחר שהרגשות הפצפיסטיים אשר התעוררו לאחר מלחמת העולם השנייה שככו והאוכלוסייה הפסיקה להתייחס לצבא בעוינות. תחת לחץ של מדינות המערב, אשר דרשו מיפן מדיניות ביטחונית תקיפה יותר, צמח התקציב הביטחוני לרמה של אחוז וארבע מאיות מהתוצר הלאומי השנתי.▼
בשנים האחרונות, במקביל להתעוררות לאומנית ביפן, משתנה מערך הכוחות הבינלאומי. בנוסף, עידן ה[[טרור]] מכתיב תפיסה חדשה בקרב הצבאות המודרניים ברחבי העולם. גורמים אלו הביאו לדיון מדיני וציבורי ביפן בדבר המשמעות של סעיף 9. הצבא היפני הצטרף בשנת [[2003]] לכוחות הפועלים ב[[עיראק]] ואף כי הפעילות מתנהלת באזורים שקטים יחסית ובמתכונת של עזרה לתושבים בתחומים אזרחיים הרי שהדבר מסמל נקודת מפנה ביחס לשימוש בצבא היפני מאז מלחמת העולם השנייה.
 
אף על פי ש[[סעיף 9 לחוקת יפן]] אינו אוסר במפורש ייצור [[נשק גרעיני]], יפן הכריזה שהיא נחושה שלא לייצר או לרכוש נשק כזה. החוק הבסיסי לאנרגיה אטומית מ-[[1956]] הגביל מחקר, פיתוח ושימוש ב[[אנרגיה גרעינית]] למטרות אזרחיות בלבד, ובאותה שנה אימצה [[ממשלת יפן]] את מדיניות שלושת הלאו-ים הגרעיניים: יפן לא תייצר נשק גרעיני, לא תחזיק ברשותה נשק גרעיני, ולא תאפשר הכנסת נשק גרעיני לשטחה. ב-[[1976]] אישררה יפן את [[האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני]], וחזרה על עמדה בנוגע לנשק גרעיני בשטחה. למרות זאת, בשל יכולותיה הטכנולוגיות הגבוהות, ובשל השימוש הנרחב באנרגיה גרעינית ב[[תחנת כוח גרעינית|תחנות כוח גרעיניות]] במדינה נחשבת יפן לבעלת יכולות גרעיניות, כלומר יש ביכולתה לייצר נשק גרעיני תוך זמן קצר.
===נשק גרעיני===
כמדינה היחידה בהיסטוריה אשר ספגה מהלומה גרעינית נקבע בחוקת יפן כי המדינה לא תתיר מחקר, פיתוח או אחסון של [[נשק גרעיני]] בתחומה. יפן גם אוסרת על מעבר נשק גרעיני בתחום המים הטריטוריאליים שלה.
 
ב-[[2006]] העבירה ממשלת יפן חוק שהפך את סוכנות ההגנה ממשרד הכפוף לממשלה ל[[משרד ההגנה (יפן)|משרד ההגנה של יפן]].
==הצבא היפני הקיסרי==
{{הפניה לערך מורחב|הצבא היפני הקיסרי}}
במחצית [[המאה ה-19]] החלו מדינות המערב להפעיל לחץ צבאי על יפן על מנת להכריח את המדינה לפתוח את שעריה למסחר. הכוחות הפיאודלים המפוזרים אשר השתמשו ב[[נשק קר]], (ביפן היה איסור על שימוש ב[[נשק חם]]), לא יכלו לתת מענה הגנתי. עם סיום השליטה של [[שוגונות טוקוגאווה|שושלת טוקוגאווה]] בשנת [[1863]], החלה הממשלה הריכוזית להקים צבא מודרני. איכרים גויסו לצבא הסדיר אשר הונהג על ידי סמוראים לשעבר. פשוטי העם שהתגייסו חונכו על תורת הבושידו במתכונתה המודרנית. המנטליות הצבאית חילחלה דרך החיילים הסדירים לכלל האוכלוסייה כאשר הנאמנות המוחלטת לאדון הפיאודלי והציות העיוור כפופים כעת לקיסר ולמדינה. בשנים הראשונות הופעל הצבא על מנת לדכא מרידות פנימיות של אדונים פיאודלים שונים אשר יצאו כנגד הדרך החדשה שנישלה אותם מכוחם. המרידה הגדולה ביותר הייתה [[מרד סצומה]] אשר היוותה את הבסיס לסרט [[הסמוראי האחרון]].
 
בשנת [[1874]] יצא הצבא לראשונה מחוץ לגבולות יפן למשימת עונשין ב[[טאיוואן]]. הצלחת המבצע הביאה לתעוזה הולכת וגוברת. הצבא היפני הקיסרי נחל שורה של הצלחות מרשימות במערכות כנגד כל שכנותיה של יפן. על מנת להשיג מחצבים הדרושים ל[[המהפכה התעשייתית|מהפכה התעשייתית]] בה הייתה שרויה יפן, יצא הצבא למסע כיבושים ברחבי [[אסיה]]. שטחים בעלי חשיבות אסטרטגית נפלו לידי יפן ב[[קוריאה]], [[סין]] ו[[רוסיה]]. כתוצאה מהברית של יפן ו[[בריטניה]] במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]] קיבלה יפן את כל השטחים באסיה וב[[האוקיינוס השקט|אוקיינוס השקט]] אשר היו תחת שליטה גרמנית טרום המלחמה. הצבא נהנה מיוקרה פנימית חסרת תקדים וראשיו הפכו בעיני האוכלוסייה לקברניטים המעורבים בכל תחום חברתי.
 
[[הצי הקיסרי היפני]] הפך גם הוא לכח בעל עצמה בתקופה זו. הוקמו [[מספנה|מספנות]] חדישות שייצרו [[ספינת מלחמה|ספינות מלחמה]] מודרניות מהשורה הראשונה. אף כי יפן התחייבה ב[[אמנת וושינגטון]] בשנת [[1922]] לשמור על יחס מספרי מסוים מול הכוחות המערביים הרי שבמהלך [[שנות ה-30]], עם התגברות המגמה המיליטנטית ביפן, נזנח הסכם זה והצי היפני הפך להיות אחד מהחזקים בעולם.
 
שנות העשרים והשלושים של [[המאה ה-20]] התאפיינו בשליטה הולכת וגוברת של המנהיגות הצבאית בממשלה היפנית כאשר השכבה הצעירה של הקצונה מוליכה קו קיצוני של לאומנות ובדלנות. הצבא כבש את [[מנצ'וריה]] בשנת [[1931]] במבצע צבאי עצמאי ללא ידיעת והסכמת הממשלה. עד שנת [[1940]] סיים הצבא את ההשתלטות הפנימית על המוסדות הממשלתיים היפנים והפך את הקיסר לשליט בובה.
 
חשוב לציין כי גורם מכריע לנטייה המיליטנטית של הקצונה הצעירה היה האכזבה מתוצאות מלחמת העולם הראשונה. יפן שעברה רפורמות מודרנית שאפה להתקבל כחברה שווה בין אומות העולם הדומיננטיות. [[מלחמת רוסיה יפן]] התאפיינה באימוץ קוד התנהגות מערבי בכל הקשור לטיפול בשבויים ונורמות אתיות אחרות בתקווה להכרה מערבית בתרבות היפנית כמתקדמת ונאורה. בתגובה לקרירות ולעתים אף לבוז בהם התקבלו נציגים יפנים במערב, גם לאחר ההישגים היפנים בתחילת המאה, התעוררו אותם רגשות לאומיים שהפכו לקיצוניים יותר ויותר עד לתבוסה במלחמת העולם השנייה.
 
===סדרי כוחות===
* '''כוחות היבשה'''
בשנת [[1937]] מנה כח האדם כ-300,000 חיילים. בשנת [[1941]], ערב כניסת יפן למלחמה, עמד מספר החיילים על 1,700,000 אשר נחלקו בין 51 דוויזיות. בשנת [[1945]] נמנו 5,500,000 חיילים על צבא היבשה אך להבדיל משנת 1941 מדובר היה ברוב מוחלט של חיילים צעירים מידי או מבוגרים מידי שלא קיבלו הכשרה נאותה.
 
* '''הצי הקיסרי'''
{{הפניה לערך מורחב|הצי הקיסרי היפני}}
בשנת 1941 היה הצי הקיסרי השלישי בגודלו בעולם. הכח האווירי של הצי עם פלטפורמה של עשר [[נושאת מטוסים|נושאות מטוסים]] נחשב לטוב בעולם. הצי כלל 12 [[אוניית מערכה|אוניות מערכה]] כאשר מתוכן, ה[[אוניות המערכה מסדרת יאמטו|יאמטו והמוסאשי]] נחשבות בין הטובות בעולם. 100 [[משחתת|משחתות]], 18 [[סיירת כבדה|סיירות כבדות]] ו-18 [[סיירת קלה|סיירות קלות]]. רוב המשחתות וסיירות היו מצוידות בטורפדו חדשני מסוג 'רומח ארוך'.
 
* '''חיל האוויר הקיסרי'''
{{הפניה לערך מורחב|חיל האוויר הקיסרי היפני}}
בשנת 1941 מנה הכח 1500 מטוסי תקיפה מסוגים שונים. 1400 מטוסי תקיפה נוספים פעלו במסגרת הצי הימי. בחודש אפריל שנת [[1945]] הוקמה יחידה בשם 'כח תקיפה מיוחד' אשר במסגרתה יצאו לפועל כ-3000 תקיפות התאבדות אשר כונו '[[קמיקאזה]]'.
 
==כוחות ההגנה העצמית של יפן==
▲[[קובץ:FEMA - 26482 - Photograph by Bill Koplitz taken on 09-18-2006 in District of Columbia.jpg|ממוזער|290px|[[תרגיל צבאי]] של כוחות היבשה של הצבא ב-2006]]
▲עם סיום מלחמת העולם השנייה נותרה יפן ללא כוח צבאי לחלוטין. במסגרת הסכם הכניעה התאפשר להקים כוח משטרתי מצומצם. בשנת [[1950]] עם פרוץ [[מלחמת קוריאה]] הופנה רובם של כוחות הכיבוש האמריקנים למאמץ המלחמתי. יפן נשארה ללא הגנה מפני איום חיצוני. גרוע מכך, תסיסה קומוניסטית הביאה לפרוץ הפגנות ומהומות במרכזי הערים,{{מקור}} כוח המשטרה הזעום לא היה מסוגל להשתלט על בעיות ביטחון פנים מסוג זה. בחודש יולי שנת 1950 הוקם 'הכוח המשטרתי הלאומי' אשר מנה 75,000 שוטרים מצוידים בנשק קל.
 
לאחר החתימה על הסכם ההגנה המשותף בשנת [[1952]] עודדו האמריקנים את יפן להקים את 'כוח ההגנה הלאומי' על בסיס הכוח המשטרתי. כוח זה מנה באותה עת 110,000 חיילים. במקביל הקימה יפן את 'כוח ההגנה הימי הלאומי' אשר התבסס בעיקר על סיירות קלות במתכונת של ספינות חופים. עיקר המשימות בשנים אלה היה להתמודד עם בעיות ביטחון פנים ואסונות טבע.
 
▲עם התגברות המלחמה הקרה וההחמרה בסיכונים החיצוניים מצד המדינות הקומוניסטיות באסיה, הוקם בשנת [[1954]] הצבא מחדש במתכונת הגנתית. על הצבא נאסר לפעול בכל מסגרת כלשהי מחוץ לגבולות יפן, וכן נאסר עליו לפעול מחוץ להגנה על גבולות המדינה. עד שנות השבעים של [[המאה ה-20]] פעל הצבא במתכונת מצומצמת. תקציב קטן יחסית הופנה לצורכי ביטחון, והצבא השתמש בציוד פשוט ומיושן.
 
▲בתקופה זו התעצמו האיומים החיצוניים לשיא. הצי הסובייטי הפעיל כמאה אוניות מלחמה וכמאה וארבעים צוללות באזור. האיים היפניים נכנסו לטווח הפעילות של מפציצי ה[[טופולב]]. יפן חששה יותר מהתמיכה הצבאית הסובייטית בסין ובצפון קוריאה, שתי מדינות שהציבו איום ממשי של פגיעה או אפילו פלישה ליפן. הנתונים הגאוגרפיים של יפן, כ-15,000 קילומטר של חופים והיעדר מרחב תמרון יבשתי, מציבים שורה ארוכה של בעיות בתחום ההגנה מפני פלישה קרקעית. נקודת חולשה אסטרטגית נוספת היא התלות המוחלטת של יפן בנתיבי הסחר הימיים מהמזרח התיכון אשר באמצעותם זורמת האנרגיה המניעה את הכלכלה.
 
▲בשנת [[1976]] החלה יפן לשפר את היכולת הצבאית שלה. צעדים אלה התאפשרו לאחר שהרגשות הפצפיסטיים אשר התעוררו לאחר מלחמת העולם השנייה שככו והאוכלוסייה הפסיקה להתייחס לצבא בעוינות. תחת לחץ של מדינות המערב, אשר דרשו מיפן מדיניות ביטחונית תקיפה יותר, צמח התקציב הביטחוני לרמה של אחוז וארבע מאיות מהתוצר הלאומי השנתי.
 
===מבנה הצבא===
[[ראש ממשלת יפן]] הוא המפקד העליון של כוחות ההגנה, ולאחריו עוברת הסמכות הצבאית לשר הביטחון. ראש המטות המשולבים, וכן ראשי המטות עצמם מייעצים לראש הממשלה ולשר הביטחון. ראש המטות המשולבים הוא [[גנרל]] או [[אדמירל]], והוא בעל הדרגה הצבאית הגבוהה ביותר בכוחות ההגנה של יפן, ובעל הסמכות הביצועית העליונה על כל כוחות ההגנה. בעת מלחמה הפיקוד העליון של הצבא עובר לידי ראש המטות המשולבים, אך הוא נותר מחויב למדיניות שתתווה הממשלה האזרחית.
====סוכנות ההגנה====
הסוכנות היא חלק ממשרד ראש הממשלה וכפופה למוסדות האזרחיים. בראש הסוכנות ניצב שר ביטחון הנעזר בשני סגני שר. ראש הממשלה רשאי להפעיל את הכוחות ההגנתיים בכפוף להסכמת הפרלמנט. בשנת [[1986]] הוקמה מועצת הביטחון הכוללת את ראש הממשלה, שר החוץ, שר הביטחון, שר האוצר, מזכיר הממשלה והשר האחראי על המשטרה. פורום זה מתכנס לדון בכל החלטה הנוגעת לשימוש בצבא. מתחת לשכבה האזרחית קיים הפורום של ראשי המטות המשולבים. שלושת מפקדי זרועות היבשה, האוויר והים אמורים לייעץ לפורום האזרחי בנושאים צבאיים ובשעת חירום. החל משנות השמונים קיבל פורום זה חופש גדול יותר והותר לצבא לפעול לצרכים הגנתיים מידיים, כגון התעמתות עם גורמים זרים החודרים לשטח יפן, ללא צורך להמתין לאישור בירוקרטי. דבר זה איפשר לראשונה למטוסי וספינות הצבא להצטייד בנשק חי בכל זמן. על פי החוק, הצבא כפוף למוסדות האזרחיים של המדינה בצורה מוחלטת. כמו כן, לפי החוקה, אין בתי משפט שאינם אזרחיים, וחיילים לובשי מדים נשפטים על עבירות שביצעו, בתפקיד או מחוצה לו, בבתי משפט אזרחיים.
 
====כוחות היבשה====
שורה 77 ⟵ 58:
 
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* [http://niehorster.orbat.com/014_japan/__ighq.htm מבנה הצבא הקיסרי ופעולותיו במלחמת העולם השנייה] {{אנגלית}}
* [http://www.combinedfleet.com/kaigun.htm אתר המוקדש לצי הקיסרי] {{אנגלית}}
שורה 85 ⟵ 67:
* {{מערכות|[[אהרן לברן]]|מדיניות הביטחון של יפן|6/108906|265, ספטמבר 1978}}
* {{מערכות|[[בן-עמי שילוני]]|יפן במלחמת העולם השנייה|3/109413|300-301, דצמבר 1985}}
* [http://books.sipri.org/product_info?c_product_id=458# Trends in world military expenditure, 2012], Stockhom International Peace Research Institute.
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/כוחות_ההגנה_של_יפן"