קשר קוולנטי – הבדלי גרסאות

בדומה לכל הקשרים הכימיים הראשוניים: הבסיס ליצירת קשר קוולנטי הוא השאיפה של [[אטום|האטומים]] להיות בעלי סידור אלקטרונים שלם, בו כל הקליפות, והאורביטלים בהן, מלאות או ריקות לחלוטין מאלקטרונים, בדומה לסידור האלקטרונים של אטומי ה[[גז אציל|גז האצילים]]. במקרה מפגש בין שני אטומי אל-מתכת, האטומים מושכים את האלקטרונים אחד של השני ומספקים שאיפה זו ע"י שיתוף מספר אלקטרונים אשר יחדיו ימלאו את קליפת האלקטרונים המאוכלסת החיצונית ביותר שלהם,. הרי שכל הקליפות מתחת כבר מלאות., מילוי אותה קליפה יביא לסידור אלקטרונים שלם.

כל אורביטל יכול להכיל אלקטרון בודד עד שניים. לאלקטרונים עדיף אנרגתית להתפרס, ב[[אורביטל|אורביטלים]] בעלי [[רמת אנרגיה]] זהה, בבודדיםביחידים. ברגע שכל האורביטלים מאוכלסים ע"י אלקטרון בודד, העדיפות האנרגתית קובעת כי אלקטרונים נוספים - ימלאו אורביטלים מאוכלסים כבר, למילואםלמילויים בשני אלקטרונים. זאת בטרם מילוי אורביטלים ברמות אנרגיה גבוהות יותר.

כתוצאה, באטומים אל-מתכתיים שאינם גזים אצילים, מספר האלקטרונים אשר "חסרים" לסידור אלקטרונים מלא זהה למספר האלקטרונים הבודדים. מספר זה הינו מספר הקשרים הקוולנטיים שהאטוםאשר האטום יכול ליצור עם אטומים אחרים.

לדוגמה: באטום [[חמצן]] (O) נייטרלי, ששה אלקטרונים ברמתבקליפתו האנרגיההחיצונית, הגבוההאשר ביותר,בה ארבעה אורביטלים. ועלעל כן, ישנם שני זוגות אלקטרונים (בשני אורביטלים), ושני אלקטרונים יחידים (בשני אורביטלים נפרדים). ניתן לראות הייצוג אלקטרוני הערכיות לפי [[מבנה לואיס|דיאגרמת לואיס]] (אלקטרונים אלו מסומנים בנקודות סביב האטום) את התפלגות האלקטרונים:[[תמונה:Oxygen and electrons.svg|ימין|50px|אטום חמצן]]

בקשר קוולנטי, חולקים שני אטומים את האלקטרונים החופשיים שלהם ברמת האנרגיה הגבוהה ביותר, ליצירת אורביטלים משותפים (בהם זוגות אלקטרונים) המצויים בין שני האטומים. קשרים קוולנטים אותם יוצר אטום עם אטומים אחרים משלימים את מצבו האלקטרוני של האטום למצב הדומה למצבו הנייטרלי של אטום גז אציל (8 אלקטרונים מסודרים בארבעה זוגות, מלבד [[הליום]] שבו זוג אלקטרונים). ישנם מקרים היוצאים מכלל זה, לדוגמה, [[קשר מתכתי]] או מקרים בהם האלקטרונים מהרמות הפנימיות משתתפים בקשר.