קורציו מלפרטה – הבדלי גרסאות

מלפרטה לחם ב[[מלחמת העולם הראשונה]] וקיבל דרגת קצונה בצבא האיטלקי. הוא עוטר על האומץ שהפגין בחזית ה[[הרי האלפים|אלפינית]]. בשנת [[1921]] פרסם את ספרו האוטוביוגרפי, "La rivolta dei santi" (מרד הקדושים) בו הציג את חוויותיו מימי המלחמה, תוך שהוא מאשים את המשטר המושחת ברומא. בשנת [[1922]] השתתף ב"[[המצעד על רומא|מצעד על רומא]]" שערך [[בניטו מוסוליני]] בו השתלט ה[[פאשיזם]] על איטליה. בשנת [[1924]] ייסד את הרבעון "''La Conquista dello stato'' ("ניצחון המדינה"). הוא החליף את שמו באופן רשמי למלפרטה בשנת [[1925]]. כחבר במפלגה הפשיסטית היה פעיל בייסודם של כתבי עת פשיסטיים ובכתיבת ספרים בנושא. כן היה העורך של העיתון "[[לה סטמפה]]. בשנת [[1931]] פרסם ספר ושמו "Tecnica del colpo di Stato" בו תקף את [[מוסוליני]] ואת [[היטלר]]. פרסום זה הוביל לגירושו מן המפלגה ולשליחתו ל"גלות פנים" משנת [[1933]] עד לשנת [[1938]] (עונש זה היה עונש מקובל ליריבים פוליטיים ב[[איטליה הפשיסטית]], בו נשלחו לאזור כפרי נידח, או לאי שומם, ונאסר עליהם לעזוב אותו לפרק זמן קצוב). מלפרטה ריצה את עונשו באי [[ליפארי]]. הוא השתחרר לאחר התערבותו האישית של [[גלאצו צ'אנו]] שר החוץ רב ההשפעה, וחתנו של מוסוליני. לאחר מכן נאסר מלפרטה מספר פעמים נוספות, ובין היתר בילה תקופת מאסר בבית הכלא הרומאי הידוע לשימצה רג'ינה קואלי.