עלילת כרת – הבדלי גרסאות

בנו הבכור '''יצב''' שעדיין נער, והודח למעשה מלהיות יורש עצר בידי אביו, שומע לקול יועציו וקורא תגר על אביו. יצב חוזר באוזני אביו על דברי יועציו ומבקשו שירד מכס המלוכה, ויפנה לו את המקום, בשל "שלא דן דין אלמנה ולא שפט את משפט קצר הנפש". בתגובה לתביעתו מקללו אביו המלך קללה נמרצת, ש[[חורון]] ישבור את ראשו ו[[עשתרת]] את קודקודו{{הערה|1=KTU.1.16.VI:25-28}}.

 

'''התלות באלים ובמיוחד באל שמוצג כמרכזי.''' גם בעלילה זו מתגלה תלות גדולה מאוד באלים. במיוחד '''אל''' - ראש האלים, שיועץ למלך, מתווה לו את דרכו, משנה את הנורמות של ה[[ירושה]], ואף מרפא אותו. בניגוד לאגדות האחרות אל מאוד פעיל ואקטיבי. דוד אמיר מציין כי הסיבה לכך היא שמדובר במלך ואל אחראי שהסדרים בארץ יישמרו. מעמדו הבכיר של האל '''בעל''', אף הוא בולט בעלילה זו. גם כאשר אל מייעץ להקריב קורבנות לבעל, וגם כאשר באסיפת האלים, בעל פונה לאל ומבקש ממנו לברך את כרת ואשתו. הברכה אגב נעשית על כוס. אף שלא מסופר מה המשקה ניתן להניח בוודאות שמדובר ב[[יין]].