אריך פון דריגאלסקי – הבדלי גרסאות

'''אריך דאגוברט פון דריגאלסקי''' (ב[[גרמנית]]: '''Erich Dagobert von Drygalski''' {{כ}} [[9 בפברואר]] [[1865]] - [[10 בינואר]] [[1949]]) היה [[גאוגרף]], [[גאופיזיקה|גאופיזיקאי]] ומדעןו[[מדען]] [[קוטב|קטבים]] [[גרמני]], יליד [[קניגסברג]] ב[[פרוסיה]].

בשנים 1882 עד 1887 למד דריגאלסקי [[מתמטיקה]] ו[[מדעי הטבע]] באוניברסיטת קניגסברג, ב[[בון]], ב[[ברלין]] וב[[לייפציג]]. את התזה שלו לדוקטורטל[[דוקטורט]] כתב על מגיני קרח באזורים צפוניים מ-1885 עד 1891, היה עוזר במכוןןבמכון ל[[גאודזיה]] ובמשרד המרכזי לגאודזיה בינלאומית בברלין.

דריגאלסקי עמד בראש שתימשתי משלחות בין 1891 ל-1893, שציידה האגודה ל[[מדעי כדור הארץ]] בברלין. אחת המשלחות עשתה את החורף של 1893-1892 במערב [[גרנלנד]]. במהלך 1889 הקדיש את זמנו ללימוד החומר המדעי שצבר בתחומי ה[[גאוגרפיה]] וה[[גאופיזיקה]]. בשנת 1898 היה לפרופסורל[[פרופסור חבר]] וב-1899 לפרופסור מיוחד לגאוגרפיה ולגאופיזיקה בברלין.

דריגאלסקי עמד בראש המשלחת הגרמנית הראשונה אל [[הקוטב הדרומי]], שיצאה באונייה "גאוס" לחקור את האזור הלא-נודע של [[אנטארקטיקה]] המשתרע דרומית ל[[איי קרגלן]].משלחת המשלחת הפליגה מ[[קיל]] בקיץ 1901. קבוצה קטנה מאנשי המשלחת הוצבה באיי קרגלן, ועיקר המשלחת התקדמה דרומה. דריגאלסקי עצר גם לביקור קצר ב[[הרד (אי)|אי הרד]], וסיפק לראשונה מידע מדעי מקיף על ה[[גאולוגיה]], החי והצומח של האי. אף כי האונייה הייתה לכודה בקרח במשך קרוב ל-14 חודשים, עד פברואר 1903, הצליחה המשלחת לגלות טריטוריה חדשה באנטארקטיקה, שלהנתנושלה נתנו את השם [[ארץ הקייזר וילהלם השני]] ובה ההר לו נתנו את השם [[גאוסברג]]. המשלחת חזרה לקיל בנובמבר 1903. בהמשך כתב דריגאלסקי את סיפור המשלחת, וערך את שפע הנתונים המדעיים שנאספו.

מאוקטובר 1906 עד לפרישתו, כיהן דריגלסקי כפרופסור ב[[מינכן]], והיה גם נשיא המכון הגאוגרפי שייסד, עד מותו. בשנת 1910 השתתף במשלחת של גראף [[פרדיננד פון צפלין]] ל[[שפיצברגן]] ובהמשך במשלחות אחרות ל[[צפון אמריקה]] וצפון מזרח [[אסיה]]. דריגאלסקי מת במינכן בשנת 1949.