ההתקוממות הגאורגית בטסל – הבדלי גרסאות

[[תמונה:LocatieTexel.png|שמאל|ממוזער|250px|מיקום האי טסל ב[[הולנד]]]]

[[קובץ:Russen begraafplaats Loladze Texel.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הקברות הגאורגי בטסל]]

 

האי היה נדבך מרכזי ב[[החומה האטלנטית|חומה האטלנטית]] הגרמנית (קו ההגנה כנגד פלישת בעלות הברית), ומשום כך בנו בו הגרמנים ביצורים חזקים. ה[[גאורגים]] היו חיילי [[הצבא האדום]] לשעבר מ[[הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של גאורגיה]] ש[[שבוי מלחמה|נשבו]] ב[[החזית המזרחית במלחמת העולם השנייה|חזית המזרחית]] ושעברו להילחם לצד האויב הגרמני, בין השאר משום שהאלטרנטיבה האחרת הייתה לגווע ברעב במחנות השבויים הגרמניים. גדוד החיילים הגאורגים 882 הוצב באי במחנה של שבויי מלחמה לשעבר ששירתו ככוחות עזר נגד אויבי גרמניה.

 

בלילה שבין [[4 באפריל|4]] ל-[[5 באפריל]] [[1945]], תוך ציפייה לכיבוש קרוב של האי על ידי [[בעלות הברית]], התקוממו הגאורגים נגד הגרמנים והשתלטו על האי לזמן קצר. כארבע מאות גרמנים נהרגו באותו לילה, אולם סוללות [[תותח]]י החוף ב[[צפון]] וב[[דרום]] האי לא נכבשו. בשל כך, לא יכלו המתקוממים למנוע הגעת תגבורות גרמניות. הגרמנים פתחו בהתקפת נגד בתמיכת [[רכב קרבי משוריין|שריון]] מהולנד והשתלטו על האי מחדש אחרי שבועות של לחימה עזה.

 

הגאורגים שנהרגו קבורים ב[[בית קברות]] טקסי בהוכברך (Hogeberg) שליד אודסכילד (Oudeschild) שבטסל. אלה שניצלו לא זכו לסוף טוב יותר. בהתאם לתנאי [[ועידת יאלטה]] הם נשלחו על ידי בעלות הברית בניגוד לרצונם ממחנות שבויי המלחמה הגרמנים ל[[ברית המועצות]]. [[סטלין]] התייחס לנפילה בשבי או לכניעה כאל [[בגידה]] כיוון שהחיילים לא נלחמו עד ה[[מוות]]. בשל כך, נשלחו כרבע מיליון משני מיליון השבויים ה[[סובייטי]]ם ל[[גולאג]], מחנות עבודת כפייה.

 

תצוגת קבע על אירועים אלה מוצגת במוזיאון האווירי בשדה התעופה של האי.

 

[[קטגוריה:הולנד במלחמת העולם השנייה]]

[[קטגוריה:צפון הולנד]]