המסע הלילי של מוחמד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ שוחזר מעריכות של 5.28.162.101 (שיחה) לעריכה האחרונה של דן חנוך
שורה 1:
[[תמונה:Miraj_by_Sultan_Muhammad.jpg|ממוזער|210px|ציור [[ממלכת פרס|פרס]]י מתחילת [[המאה ה-16]], המראה את עלייתו של מוחמד השמיימה]]
ב-30.07.08 המוסלמים מציינים את עליית הנביא מוחמד לשמים.
אלאסראא' הוא המסע הלילי שעשה הנביא מוחמד מהעיר מכה אל העיר ירושלים על גבי חיית הפלא בעלת הכנפיים, אל- בוראק . כשנחת בירושלים התפלל בראש כל הנביאים, ולאחר מכן, עלה מוחמד על גבו של אל בורק והם המריאו לשמים. העלייה אל השמים נקראת אלמעראג'.
 
'''המסע הלילי של מוחמד''' (ב[[ערבית]]: '''الإسراء والمعراج''', תעתיק מדויק: אלאסראא' ואלמעראג') הוא מסע עלייתו של ה[[נביאי האסלאם|נביא]] [[מוחמד]] השמיימה. מאורע זה התרחש, על פי אמונת מרבית המוסלמים כיום, ב-27 ב[[רג'ב]] (رجب), החודש השביעי ב[[לוח השנה המוסלמי]]. בהתאם למסורת המקובלת היום על רובם של המוסלמים, במסעו הלילי נסע הנביא מוחמד מ[[מכה]] ל"מסגד הקיצון" (הוא [[מסגד אל-אקצה]] בירושלים) על גבי בהמה פלאית ששמה '''[[אל-בוראק]]''' (البراق) ובלוויית ה[[מלאך]] [[גבריאל]] עלה מהר-הבית לרקיע השביעי. בשמים הוא קיבל את מצוות התפילה ([[צלאה]]) - אותה מצווים המוסלמים לערוך חמש פעמים ביום, ואת [[קיבלה|כיוון התפילה]] - לכיוון [[מכה]].
משעלה לשמים קיבל עליו הנביא מוחמד את חובת התפילה, ולכן נוהגים המוסלמים להתפלל חמש פעמים בכל יום.
 
המסע הלילי והעליה השמימה התחוללו עוד לפני ההג'רה שהיא ההגירה או המעבר של הנביא מחמד ושל תומכיו מהעיר מכה לעיר מדינה . ההג'רה היא נקודת הזמן בה התחילה הספירה המוסלמית.
==מהקוראן==
המוסלמים נוהגים לציין את אירועי לילת אלאסראא' ואלמעראג' מאז מותו של הנביא מוחמד. המאפיין העיקרי של חג זה הוא בילוי הלילה בתפילה ובקריאה בקוראן , כמו כן, מציינים אותו בתהלוכות ובחופשה מבתי הספר וממקומות העבודה.
נהוג לאתר התייחסות ישירה למסע הלילי במספר מקומות ב[[קוראן]], ובפרט ב[[סורה]] 17, הקרויה "המסע הלילי":
על-פי האמונה קשר מוחמד את אל-בוראק אל אבני הכותל, ונכנס למערה בתוך אבן השתייה (כיום - בתוך כיפת הסלע). מתוך אבן השתייה העלה המלאך גבריאל את מוחמד לפגישה עם משה, אליהו הנביא וישו. שם גם ראה מוחמד על-פי האמונה את גן העדן, את הגיהנום ואת הגורל הצפוי לבני התמותה אחרי המוות.
 
{{ציטוט|תוכן=ישתבח שמו של המסיע את עבדו בלילה מן המסגד הקדוש{{הערה|1=מרבית החוקרים המוסלמים מייחסים למכה את "המסגד הקדוש".}} אל המסגד הקיצון{{הערה|1=מרבית הפרשנים סבורים כי מדובר בהתייחסות זו ל[[בית המקדש]] שבירושלים. עם זאת, פרשנויות עתיקות יותר טוענות כי "המסגד הקיצוני" (מסגד אל-אקצה) נמצא בשמים. ראו אצל [[עמנואל סיון]] - '''מיתוסים פוליטיים ערביים''', [[הוצאת עם עובד]], [[תל אביב]], 1997, עמ' 89.}} אשר נָתַנו ברכתו על סביבותיו, למען נַראה לו את אותותינו.|מקור=תרגום הקוראן לעברית, [[אורי רובין]], 17:1.|מרכאות=כן}}
 
{{ציטוט|תוכן=כבר אמרנו לך כי ריבונך חולש על כל בני האדם. לא עשינו את החלום אשר הראינו לך אלא למען נסות את האנשים|מקור=שם, 17:60
 
|מרכאות=כן}}
 
בנוסף, מוזכרים פרטים מתוך המסע הלילי (ראו להלן) בסורה 53 ("הכוכב"):
 
{{ציטוט|תוכן=הן ראהו גם בפעם אחרת, אצל הלוטוס אשר בקצה המרום. שם הוא גן המסתור. כאשר כיסה את הלוטוס אשר כיסה, לא סר המבט ולא חרג, ואז ראה כמה מאותות ריבונו הגדולים.|מקור=שם, 53:13-18
|מרכאות=כן}}
 
==טקסט מלא מה[[חדית']]==
הטקסט מובא מתוך ה'''צחיח אל-בכרי''', ומיוחס לאנאס אבן מאלכ:{{הערה|1= [http://www.karimia.fortnet.co.uk/mihraj.pdf המסע הלילי, אסופה של מכון קרימיה] }}
 
{{ציטוט|תוכן="על סיפור העלייה השמימה (אלמעראג') מספרים מפיו של הנביא שאמר : הביאו לי את אלבוראק, והוא בהמה לבנה וארוכה, גבוהה מחמור ונמוכה מפרד, רכבתי עליה עד שבאתי ל[[ירושלים]], לבית אלמקדיס ושם קשרתי בטבעת.
 
אמר (הנביא) עליו התפילה והשלום: אחר כך פגשתי את המלאך גבריאל. הוא הביא לי כד של יין וכד של חלב ואני בחרתי בחלב. אמר גבריאל: בחרת נכון. אחר כך העלה אותי עמו השמימה וביקש: פתחו לנו. שאלו: מי אתה? אמר: גבריאל. שאלו: ומי אתך? אמר: מוחמד, תפילת האל עליו וברכתו לשלום, שאלו: האם כבר נשלח כנביא? אמר: אכן נשלח. פתחו לנו, והנה לפנינו אדם (הראשון) עליו השלום וידרוש כשלומי ויברכני בטוב.
 
אחר כך העלה אותי עמו אל הרקיע השני וביקש: פתחו לנו. שאלו: מי אתה? אמר: גבריאל. שאלו: ומי אתך?' אמר: מוחמד, תפלת האל עליו וברכתו לשלום. שאלו: האם כבר נשלח כנביא?' אמר: אכן נשלח. פתחו לנו, והנה לפנינו עסא (ישו) בן מרים ועמו יחיא (יוחנן המטביל) בן זכריה עליהם השלום, וידרשו שניהם בשלומי ויברכוני שניהם בטוב.
 
אחר כך העלה אותי עמו אל הרקיע השלישי וביקש: פתחו לנו. שאלו: מי אתה? אמר: גבריאל. שאלו: ומי אתך? אמר: מוחמד, תפילת האל עליו וברכתו לשלום. שאלו: האם כבר נשלח כנביא? אמר: אכן נשלח. פתחו לנו והנה לפנינו יוסף עליו השלום, והנה תשעה קבין של יופי ניתנו לו. וידרוש בשלומי ויברכני בטוב.
 
אחר כך העלה אותי עמו אל הרקיע הרביעי וביקש: פתחו לנו. שאלו: מי אתה?' אמר: גבריאל. שאלו: ומי אתך?' אמר: מוחמד, תפלת האל עליו וברכתו לשלום. שאלו: האם כבר נשלח כנביא?' אמר: אכן נשלח. פתחו לנו והנה לפנינו אידריס (חנוך) עליו השלום, וידרוש בשלומי ויברכני בטוב.
 
אחר כך העלה אותי עמו אל הרקיע החמישי וביקש: פתחו לנו. שאלו: מי אתה? אמר: גבריאל. שאלו: ומי אתך? אמר: מוחמד, תפלת האל עליו וברכתו לשלום. שאלו: האם כבר נשלח כנביא? אמר: אכן נשלח. פתחו לנו והנה לפנינו הארון (אהרון) עליו השלום, וידרוש בשלומי ויברכני בטוב.
 
אחר כך העלה אותי עמו אל הרקיע הששי וביקש: פתחו לנו. שאלו: מי אתה? אמר: גבריאל. שאלו: ומי אתך? אמר: מוחמד, תפלת האל עליו וברכתו לשלום. שאלו: האם כבר נשלח כנביא? אמר: אכן נשלח, פתחו לנו והנה לפנינו מוסא (משה) עליו השלום, וידרוש בשלומי ויברכני בטוב.
 
אחר כך העלה אותי עמו אל הרקיע השביעי וביקש: פתחו לנו. שאלו: מי אתה? אמר: גבריאל. שאלו: ומי אתך? אמר: מוחמד, תפלת האל עליו וברכתו לשלום. שאלו: האם כבר נשלח כנביא? אמר: אכן נשלח. פתחו לנו והנה לפנינו אברהים (אברהם) עליו השלום, מסמיך גבו אל הכעבה של מעלה והנה בכל יום מקיפים אותה שבעים אלף מלאכים שאינם חוזרים אליה, אחר כך הוביל אותי אל עץ הלוטוס, והנה עליו כאוזני פילים ופרותיו כמו כדי חרס.
 
והנה כיסה כבוד האלוהים את עץ הלוטוס, והעץ השתנה עד כי אין איש מברואי העולם יכול לתאר את גודל יופיו. ויגלה לו אלוהים אשר גילה, וציווה עליו להתפלל חמישים תפילות בכל יממה.
 
ירדתי אל משה. אמר לי: מה ציווה האל עליך ועל עמך לעשות? אמרתי: חמישים תפילות. אמר: חזור אל ריבונך ובקש ממנו להקל מעליהם. בני עמך לא יעמדו בכך. אני כבר ניסיתי את בני ישראל ועמדו בשלוש בלבד. חזרתי אל ריבוני ואמרתי: ריבוני, הקל מעל עמי והפחת מעליי חמש תפילות. חזרתי אל משה ואמרתי: הפחית מעליי חמש. אמר: בני עמך לא יעמדו בכך, חזור אל ריבונך ובקש אותו להקל. לא חדלתי להלך בין ריבוני יתעלה ובין משה עד אשר הגענו לחמש תפילות ביממה.
 
חזרתי אל משה וסיפרתי לו. אמר: חזור אל ריבונך ובקש ממנו להקל עוד. אמרתי: כבר חזרתי אל ריבוני עד כדי בושה. הוי משה, הנה באמת בושתי מפני ריבוני על שאני חוזר אליו שוב ושוב. אמר: בשם אלוהים, אם כן, רד אל הארץ.
 
נשא אותי גבריאל עד שהוריד אותי אל הבית (בית הקיצון), והנה אלבוראק עומד במקומו. ואקרא בשם אלוהים ואשב על גבו והנה אני בפתחה של מכה וגבריאל עמדי.
 
אמר (הנביא) עליו התפילה והשלום: כאשר האיר הבוקר אחרי העלייה לשמים השכמתי במכה אחוז מבוכה. ידעתי שאם אספר מה שאירע לי יאמרו האנשים: שקרן אתה. ישבתי בודד ועצוב באחת מפינות המסגד. עבר על פניי אבו ג'אהל, התיישב לידי ואמר בלגלוג: האם קרה דבר, מוחמד?' אמרתי: כן. אמר: ומה הוא הדבר?' אמרתי: הסיעוני הלילה.
 
אמר: להיכן? אמרתי: למסגד הקיצון אמר: ואחר כך השכמת קום בינינו? אמרתי: כן. אמר אבו ג'אהל: הוי, בני קוריש בואו והתקבצו. ובאו וישבו אצלי. אמר אבו ג'אהל: הוי, מוחמד! ספר לבני שבטך את מה שספרת לי. אמר שליח האלהים עליו התפלה והשלום: הסיעוני הלילה. אמרו: לאן?' אמר: למסגד הקיצון. אמרו: ואחר כך השכמת קום בינינו? אמר: כן. והיה ביניהם מי שהתפלא ומי שספק כפים ומי ששם ידו על קדקודו.
 
אחר כך אמרו: האם תוכל לתאר לנו את המסגד הקיצון?' אמרתי: כן. התחלתי לתאר אותה, עד שנעשה התיאור קשה עליי, משום שנכנסתי לתוכה בלילה. והנה הופיע לנגד עיני רוחי המסגד הקיצון. הבטתי בו ונתתי את סימניו.
 
וילכו האנשים אל אבו בכר ויאמרו: מה דעתך, אבו בכר, על חברך הטוען כי בא הלילה למסגד הקיצון והתפלל בה ולפנות בוקר חזר למכה. אמר אבו בכר, ברכת האל עליו: באלהים, אם אמנם אמר לכם כזאת – אמת הדבר. והרי ספר לנו שהיה בשמים ושמע דברי אלהים וחזר לארץ והאמנו לו, והרי זה רחוק יותר מהדבר שאתם מתפלאים עליו.
 
אחר כך הלך אבו בכר למוחמד שליח האלהים, תפלת האל עליו ושלומו, ואמר: הוי, נביא האלהים, האם ספרת לאנשים אלה שבאת למסגד הקיצון הלילה? אמר: כן. אמר: אמת דברת. תיאר לי אותה. הו נביא האלהים, שהרי אני הייתי בה. והנה הופיע שוב המסגד הקיצון לנגד עיני ואחל לתאר את סימניה לפני אבו בכר. אמר אבו בכר: אמת דברת. מעיד אני שאתה שליח האלהים. אמר שליח האלהים: ואתה אבו בכר "אל-צדיק". ויקרא אבו בכר מאותו היום אל-צדיק."}}
 
==מסורות ופרשנויות לגבי המקום שאליו נסע מוחמד==
[[תמונה:Al Aqsa.jpg|ממוזער|250px|[[מסגד אל אקצה]] בירושלים]]
[[תמונה:Kotelelburak.jpg|ממוזער|250px|המקום בכותל [[הר הבית]] אליו, על פי האמונה, נקשר [[אל-בוראק]] לפני עליית [[מוחמד]] השמיימה]]
 
כיום מקובל כמעט על כל המוסלמים כי המקום המכונה בקוראן אל-מסג'ד אל-אקצא ("המסגד הקיצון"), ואשר אליו נסע מוחמד, הוא הר הבית ב[[ירושלים]]. פירוש הפסוק בקוראן כמסע לילי לירושלים החל בתקופת השליט האומיי, [[עבד אל-מלכ בן מרואן]]. באותה תקופה השתלטו מורדים שהתנגדו לשלטון המרכזי על העיר מכה. לפי ה[[גאוגרף]] המוסלמי מהמאה ה-9 [[אחמד אל-יעקובי]], ניסה עבד אל-מלכ למנוע מתושבי סוריה לבקר במכה בתקופה זו בעקבות חששו שהם יושפעו מהרעיונות של המורדים. על כן הוא בנה את [[מסגד אל-אקצא]] ב[[הר הבית]], וטען כי הוא המסגד הקיצון שנזכר במסע הלילי של הנביא כדי לתת למסגד שבנה הילה דתית, כך שירושלים תשמש כתחליף למכה בתקופה הזאת.
 
לדעתו של היסטוריון מוסלמי אחר, [[מוקדסי]], שחי בירושלים ב[[המאה ה-10|מאה העשירית]], נבנה [[מסגד אל-אקצה]] כמקום קדוש למוסלמים בירושלים בעקבות התחרות הדתית שהייתה בין ה[[נצרות|נוצרים]] לבין המוסלמים בעיר. על פי דעה זו, בניית [[מסגד אל אקצה]] וייחוסו לפסוק מהקוראן, נועדה להגביל את ביקורי המוסלמים בכנסיות הנוצריות ובמטרה לשכנע את הנוצרים ל[[התאסלמות|התאסלם]]. מאחר שבתקופה זו האמינו הנוצרים כי חורבן בית המקדש היה נס אלוהי שאותו ייחסו ל[[ישו]], האמינו המוסלמים כי בנייתו מחדש על ידי המוסלמים תגרום להחלשת הטענה הזאת, ותוכיח כי הדת המוסלמית היא הדת האמיתית.
 
אף על-פי-כן, בעבר היו גם מסורות ופרשנויות אחרות בנושא המסע הלילי של הוגים דתיים שהחזיקו בדעת מיעוט ודעתם לא התקבלה. ב[[ימי הביניים]] המוקדמים היו זרמים פוליטיים מסוימים שניסו לתת הילה דתית לעיר [[אל-מדינה]] טענו שהמסע הלילי היה לעיר מדינה ולא לירושלים. זרמים שיעים אחרים טענו כי המסע הלילי היה ל[[כופה]], בירתו של [[עלי בן אבו טאלב]] בניסיון להפוך את העיר כמקום מתחרה לירושלים שזוהתה עם השלטון הסוני של [[בית אומיה]]. מנגד, זרמים רציונליים שלא האמינו בנסים באסלאם, במיוחד זרם ה[[מועתזילה]] טענו כי המסע הלילי לא התרחש מעולם. על מנת לבסס את קביעתם הם טענו שהמסע המוזכר בקוראן (1:17) היה קשור ל[[חלום]] אשר חלם הנביא בשנתו (ראו לעיל, 17:60. גם בתיאור המסע המובא בחדית לעיל, הנביא אינו יודע לומר אם מדובר בחלום או במציאות, ולמעשה [[אבו בכר]] הוא שהכריע שהמסע התרחש במציאות). ישנה גם [[חדית'|מסורת]] מפי [[עאישה]] (אשתו של מוחמד) כי באותו לילה מוחמד כלל לא יצא מ[[מיטה|מיטתו]] ולפיכך המסע היה מעין חזון נבואי או משהו דומה.
 
==הכותל המערבי==
פינתו הדרומית של [[הכותל המערבי]] מכונה "קיר אל-בוראק" על שם הבהמה ששימשה את [[מוחמד]] במסע הפלאי, וזהו מקומה של [[רחבת הכותל]] כיום. עד מלחמת ששת הימים הייתה צמודה לכותל רחבה קטנה ומצומצמת ביותר, שנשמרה ללא בינוי, ככל הנראה בשל קדושתה לאסלאם. [[מאורעות 1929]] נפתחו בסכסוך סביב זכותם של יהודים להציב מחיצה בין גברים ונשים ברחבת הכותל, ומכונות בערבית "מרד אל-בוראק" או "אינתיפאדת אל-בוראק".
 
באנציקלופדיית האסלאם אין אזכור ל[[הכותל המערבי|כותל המערבי]] כקשור לאסלאם וגם בספרי [[תיירות]] של ה[[וקף]] עד [[1990]] אין אזכור לעניין זה. הדבר מעלה השערות, כי הניסיון לקשור את אמונת האסלאם לכותל המערבי נבע, למעשה, ממניעים פוליטיים.
 
==לילת אל-מעראג'==
המוסלמים חוגגים יום זה מדי שנה ב-27 לחודש ההיג'רי [[רג'ב]] על פי [[לוח השנה המוסלמי]]. החגיגות נערכות בציבור, תוך התמקדות בסיפור המסע הפלאי לילדים המכונסים ב[[מסגד]]ים. הסיפורים מתמקדים בדרך כלל בסיפור טיהור ליבו של מוחמד עם הכנסת ידע ואמונה ללבו על ידי שני מלאכים, בהכנה לעלייתו השמיימה ופגישתו עם אללה.
{{חגים ומועדים באסלאם}}
 
== קישורים חיצוניים ==
* [http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/gallery/Islam-Collection/Pages/Lail-al-Isra.aspx ליל המסע והעלייה] באתר [[הספרייה הלאומית]]
* [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=9661 עליית הנביא השמימה – לילת אלאסרא' ואלמעראג'] באתר [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית|מט"ח]]
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:מוחמד]]
[[קטגוריה:חגים ומועדים אסלאמיים]]