דוד פרנקפורטר – הבדלי גרסאות

אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
ב-[[4 בפברואר]] [[1936]] הגיע לביתו של [[וילהלם גוסטלוף]], מייסד התנועה הנאצית בשווייץ, בעיר הקיט [[דאבוס]] שב[[שווייץ]] וירה בו מספר יריות אקדח שגרמו למותו. גוסטלוף, אזרח שווייצרי, שמונה לתפקיד המנהיג האזורי - "גאולייטר", לאחר שהשביע למעלה מ-5,000 אזרחים שווייצריים ל[[הרייך השלישי|רייך השלישי]], עשה נפשות לרעיון שעל שווייץ לחבור ל[[גרמניה]] והיה אחראי להפיכת דאבוס למרכז הנאציזם בשווייץ.
 
לאחר הרצח הסגיר פרנקפורטר את עצמו לידי המשטרה המקומית. משפטו נפתח בדצמבר [[1936]], בציבור ובקרב היהודים הדעות על מעשיהו היו חלוקות. חלק מהציבור אהד אותו בשל העובדה שגוסטלוף היה נטע זר וגורם חתרני. רבים, ביניהם גם אביו של דוד, שללו את הרצח כסותר ערכים יהודיים בסיסיים. שלטונות שווייץ, שהיו תחת צל הטרור של הנאצים שנשפו בעורפם, שפטוהו בחומרה וניסו להציג את מעשהו כמעשה פלילי גרידא ללא ההקשר הנאצי. התובע ד"ר פרידריך בריגר הסתייע אף בעורך הדין הנאצי גרים (Grimm) - מאנשיו של שר התעמולה הנאצי [[גבלס]] - שייצג את אשתו של גוסטלוף. סנגורו של פרנקפורטר היה ד"ר קורטי (Curti) שהסתייע בעו"ד יהודי צעיר בשם ד"ר פייט וילר. בסיוםביתרונות המשפט שפטוהוהטיל לשמונהעל פרנקפורטר שמונה עשרה שנות מאסר, שלילת זכויות אזרח ולגירושוגירוש תמידילצמיתות משווייץ לאחר ריצוי עונשו.
 
הנאצים, שרתחו מזעם, לא הגיבו לרצח ב[[פוגרום]], כיוון שהתאריך היה בסמוך ל[[אולימפיאדת ברלין (1936)]], ו[[היטלר]] חשש מכך שהאולימפיאדה תבוטל.
 
בתום המלחמה, ב-[[1 ביוני]] [[1945]], זכה פרנקפורטר נחנן,ל[[חנינה]] שוחררושוחרר מהכלא,. הוא ועלהעלה ל[[ארץ ישראל]] ב[[אוניית מעפילים]] עם [[סרטיפיקט]] של ידידו ד"ר פייט וילר. בהמשך עבד כפקיד ב[[הסוכנות היהודית|סוכנות היהודית]] ובמשרד הביטחון.
 
דוד פרנקפורטר נפטר בשנת [[1982]]. על שמו קרויים רחוב בעיר [[פתח תקוה]] וגן ציבורי ב[[רמת גן]].