מחנה המעצר בעתלית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 24:
בליל [[10 באוקטובר]] [[1945]] [[פריצת מחנה עתלית|פרץ למחנה]] כוח מהגדוד הראשון של ה[[פלמ"ח]], כחלק מ[[תנועת המרי העברי]], ושחרר את כל 208 המעפילים שהיו עצורים בו באותה העת. על תכנון הפעולה הופקד [[נחום שריג]], והוא גם פיקד עליה בפועל, כשסגנו היה [[יצחק רבין]]. רוב המעפילים שהגיעו בסוף שנת 1945 לא נתפסו על ידי הבריטים ומחנה המעצר בעתלית נשאר יחסית ריק. על מנת למנוע מתקפה נוספת על המחנה הקצו השלטונות הבריטיים עוד 1,500 סרטיפיקטים לחודש למשך שלושה חודשים, החל מ-15 בדצמבר 1945{{הערה|1=Arieh J. Kochavi, [http://books.google.co.il/books?id=LdWSwGaSoJAC&pg=PA63 Post-Holocaust politics: Britain, the United States & Jewish refugees, 1945-1948], page 63}}.
 
מתחילת 1946 הגיעו מעפילים אוניות שנתפסו בקצב רב למחנה, וביולי 1946 המחנה התמלא עד אפס מקום. מאוגוסט 1946 החלו הבריטים לגרש את המעפילים שנתפסו ל[[מחנות המעצר בקפריסין]]{{הערה|1=Lilly Weissbrod, [http://books.google.co.il/books?id=dQTI6RBvyvwC&pg=PA43 Israeli identity: in search of a successor to the pioneer, Tsabar and settler], page 43}}, כך שבהתאם למדיניות השחרור אל מול סרטיפיקטים המחנה התרוקן ממעפילים בנובמבר 1946{{הערה|{{דבר||713 מעפילים שוחררו אתמול מעתלית|1946/11/19|00109}}}}. בעקבות זאת, [[הסוכנות היהודית]] הגיעה להסדר עם הבריטים על פיו המיועדים לשחרור בחודש או ברבעון הקרוב מ[[מחנות המעצר בקפריסין]] על בסיס ה[[סרטיפיקט]]ים המוקצים, יורשו להגיע ל[[ארץ ישראל]] כדי לבלות את יתרת הזמן עד מועד שחרורם בעתלית. הסוכנות היהודית הייתה אחראית לניהול הפנימי של המחנה כ[[מחנה עולים]] ושירותי בריאות נתנו על ידי ארגון [[ההסתדרות הציונית הדסה|הדסה]]{{הערה|1=Memorandum by Ch. Yassky, 18 July 1947 in Jewish Agency for Palestine, Yehoshua Freundlich, Zvi Ganin, '''Political Documents of the Jewish Agency: January-November 1947''', pages 468-469}}, אך הפיקוח החיצוני היה בריטי{{הערה|{{דבר||ההכנות להחזרת גולי קפריסין לארץ|1946/11/24|00117}}}}. בהתאם לכך, במהלך שנת 19471946 הגיעו לארץ ישראל מדי חודש 750 עולים ששהו בממוצע במשך שלושה חודשים במחנה המעצר בעתלית.
 
{{-}}