נאזהורן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 29:
הבסיס לנאזהורן היה פיתוח של חברת Alkett אשר שילב אלמנטים מטנקי ה[[פאנצר סימן 3]] ו[[פאנצר סימן 4|סימן 4]], בשם '''גשיצווגן III/IV''' אשר יועד להיות פלטפורמה לתותח סער או משחית טנקים. על הגשיצווגן הורכב בחלקו האחורי, [[תותח]] מסוג [[PaK 43|PaK 43 L/71]], בעל קוטר של 88 מ"מ, תותח נ"ט מהמוצלחים שפותחו במלחמה. תותח זה היה מסוגל לחדור שריון בעובי 190 מ"מ ובמרחק 1,000 מטר, מה שהפך את הנאזהורן למשחית טנקים מוצלח מאוד.
 
הנאזהורן, למרות כוח האש הרב שלו, התאפיין במיגון קל מאוד. תא הלוחמים של הכלי בו היה מורכב התותח היה תא פתוח כלפי מעלה מה שחשף את הצוות לפגעי [[מזג האוויר]] ורסיסים, התא עצמו היה עשוי שכבה דקה של בין 10 ל-15 מ"מ [[פלדה]]. הטווח של תותח ה-88 מ"מ אפשר לנאזהורן להתנהל אל מול האויב בטווח של עד קילומטר ממנו, מה שפיצה על המיגון הלקוי.{{ש}}
בין השנים [[1942]] עד [[1945]], יוצרו סך הכל 494 כלים, רובם הגדול יוצר במהלך [[1943]].
 
==קישורים חיצוניים==