הבדלים בין גרסאות בדף "מקסים וייגאן"

הוסר בית אחד ,  לפני 4 שנים
מ
מ (←‏מלחמת העולם השנייה: קישורים פנימיים)
 
==מלחמת העולם השנייה==
במאי [[1940]] נראתה תבוסתה הצבאית של צרפת כמעט כעובדה גמורה. הצבא הצרפתי, אשר הסתמך על הגנה קווית מאחורי [[קו מאז'ינו]], לא היה מוכן לטקטיקות [[מלחמת בזק|הבליצקריג]] ה[[גרמניה|גרמניות]]. ממשלת צרפת נחלקה בין הנחושים, בהנהגת ראש הממשלה [[פול ריינו]] ואישים כ[[ז'ורז' מנדל]], ובין התבוסתנים, אשר דרשו כניעה, וראו בשיתוף פעולה עם [[גרמניה]] את הדרך היחידה להבטחת קיומה של האומה הצרפתית. כשבוע לאחר פרוץ המלחמה החליט ריינו להחליף את מפקד הצבא, [[מוריס גמלאן]]. ריינו רצה להחזיר לצבא את התעוזה הקשורה בשמם של [[פרדיננד פוש]] ו[[ז'וז'ףוזף ז'ופר]] אשר עצרו בגופם את ההסתערות הגרמנית במבואות פריז בשנת [[1914]]. נראה כי וייגאן, שלישו המסור של פוש, הוא האיש. וייגאן נקרא לפריז ממקום מושבו בסוריה, והגיע אל העיר ב-[[19 במאי]]. גמלאן פוטר עוד באותו היום. בגיל 73 היה וייגאן למפקד הצבא הצרפתי, וזאת כאשר צבאות גרמניה כבשו את [[ארצות השפלה]] פרצו את הקו הצרפתי ב[[יער הארדנים]], חצו את נהר ה[[מאז]] ושעטו מערבה על מנת לכתר את צבאות צרפת וחיל המשלוח הבריטי אשר הוצבו בעמדות עמוק בתוך [[בלגיה]]. הפער בחזית שאותו היה על וייגאן לסתום הגיע למאה ושישים קילומטרים, המוצפים בפלדה גרמנית.
 
המעשה הראשון שאותו עשה וייגאן כמפקד עליון היה ביטולה של "הנחיה מס' 12" שהוציא גמלאן, שהייתה למעשה פקודת מבצע למתקפת נגד שמטרתה לנתק את עורפם של טורי השריון הגרמנים השועטים מערבה אל הים. במשך יומיים למד את המצב, בעוד שצבאותיו נסוגים בקצב של עשרות קילומטרים ליום, ומתקפת הנגד אותה תכנן גמלאן, במידה והייתה ריאלית מלכתחילה, מאבדת את הסיכוי המועט שהיה לה. וייגאן החליט לטוס צפונה, על מנת לעמוד על מצבו של חיל המשלוח הבריטי בצפון. ב-[[21 במאי]] נפגש עם המלך הבלגי [[לאופולד השלישי, מלך הבלגים|לאופולד]], והורה לו להסיג את צבאותיו אל קו נהר ה[[איסאר]], אך לא הצליח להיפגש עם ה[[לורד גורט]] שעמד בראש חיל המשלוח הבריטי.