מודסט מוסורגסקי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תיקון שמות ערכים - מחוזות רוסיה: (דיון) §
שורה 42:
 
=== מוסורגסקי בשקיעתו ===
[[קובץ:RepinMussorgsky.jpg|131x131px200px|ממוזער|שמאל|דיוקן של מוסורגסקי מאת [[איליה רפין|רפין]], צוירה מספר ימים לפני מותו של המלחין.|centre|border|מסגרתless]]
מפסגה זו מתחילה ירידה, הגוברת והולכת באורח נראה לעין. החוג של באלאקירב החל כבר להתפורר. מוסורגסקי, שהתרחק בהדרגה מחבריו הקודמים, נפל קורבן ל"התקפי טירוף" שהיו קשורים, יש להניח, לאלכוהוליזם. חברו, הצייר [[ויקטור הרטמן]], מת וקרובו, הרוזן גולנישב-קוטוזוב, שהיה שותפו לחדר וחיבר את השירים שמוסורגסקי הלחין, פרש מן השותפות ונשא אישה. במשך זמן מה, הצליח מוסורגסקי להתמיד בתפוקה היצירתית שלו, שכללה בשנת 1874 שירים, את פרלוד חובאנשצ'ינה ובעיקר את "[[תמונות בתערוכה]]" שנכתבה לזכרו של הרטמן. הוא החל גם לעבוד על אופרה נוספת המבוססת על גוגול, "יריד סורוצ'ינצי" (שבשבילה ערך עוד עיבוד כוראלי של "לילה על הר קירח").
 
שורה 48:
 
[[קובץ:Musorgsky Grave.jpg|שמאל|ממוזער|200px|קברו של מוסורגסקי בסנקט פטרבורג]]
כך או אחרת, הנפילה הייתה בלתי נמנעת. בשנת [[1880]] פוטר לבסוף משירות המדינה. קבוצת ידידים, ערה למצבו הנואש, הסדירה לו [[מלגת קיום]], לאפשר לו להשלים את "חובאנשצ'ינה"; קבוצה אחרת ארגנה קרן דומה לתמוך בו עד סיום "יריד סורוצ'ינצי". אך שום יצירה משתי אלה לא הושלמה לגמרי. בראשית [[1881]] הצהיר מוסורגסקי הנואש לידיד, ש"לא נותר לו אלא לקבץ נדבות". ארבעה התקפים עברו עליו בזה אחר זה. הוא אושפז בתנאים נוחים ונדמה היה שהוא מתאושש, אך המצב היה חסר תקווה. רפין צייר את תמונת דיוקנו המפורסמת במה שהתברר כימים האחרונים לחיי המלחין: הוא מת שבוע לאחר יום הולדתו ה-42.
 
מוסורגסקי נקבר בבית הקברות של [[מנזר אלכסנדר נייבסקי]] ב[[סנקט פטרבורג]].