עוצמה סטטיסטית: הבדלי גרסאות

'''עוצמה סטטיסטית''' היא הסיכוי לדחיית השערת האפס (H<sub>0</sub>) במחקר על בסיס נתוני המדגם וקביעה כי יש קשר בין המשתנים באוכלוסייה, כאשר הקשר/הבדל אכן קיים במציאות.
 
למעשה עוצמה סטטיסטית היא 1-P כאשר P מייצג את הסיכוי לטעות מסוג שני (β). כאשר הסיכוי לטעות מסוג שני (β) נמוך וקרוב ל-0 העוצמה הסטטיסטית תגדל, וכאשר הסיכוי לטעות מסוג שני (β) גבוה, וקרוב ל-1 העוצמה הסטטיסטית תקטן. ככל שהמחקר שנערך רגיש יותר העוצמה הסטטיסטית גבוהה יותר והסיכוי לטעות מסוג β קטן יותר. לעיתים עו
 
=== דרכים להגדלת העוצמה הסטטיסטית: ===
עוצמתו של מבחן סטטיסטי תלויה בגורמים התלויים בהליך המבחן עצמו ([[מבחן T]] דו זנבי דורש יותר פרטים מאשר חד זנבי), בגודל ה[[מדגם]] הסטטיסטי, בגודל האוכלוסייה הנחקרת (כל זמן שכלל האוכלוסייה קטנה יחסית), בהבדל הממוצע בפרמטר הנחקר של האוכלוסייה (הבדלים גדולים בין שתי תת-אוכלוסיות דורשים מדגם קטן יותר), ב[[התפלגות]] של פרמטר זה ([[התפלגות בינומית]] דורשת מדגם קטן יותר מאשר [[התפלגות נורמלית]] של משתנה רציף) ובמידת הדיוק שבמדידות.
 
=== ניתוח עוצמה סטטיסטית במחקר- ניתוח מקדים אומול ניתוח רטרוספקטיבי ===
 
ניתוח עוצמה סטטיסטית יכול להעשות לפני- ניתוח מקדים (''a priori''\ prospective) או אחרי-ניתוח רטרוספקטיבי (''post hoc''\ retrospectivi) אחרי ניתוח הנתונים. ניתוח מקדים נערך לפני ניתוח הנתונים של המחקר, ובדרך כלל משיג עוצמה סטטיסטית מספיקה. ניתוח רטרוספקיטיבי נערך אחרי שהמחקר נערך והתקבלו התוצאות, והוא עושה שימוש בגודל האפשט וגודל המדגם כדי לקבוע את העוצמה של המחקר, על בסיס ההנחה כי גודל האפקט במדגם שווה לזה באוכלוסייה. התועלת בניתוח מקדים לעוצמה סטטיסטית במערך מחקר ניסויי הוא מקובל בעולם; בעוד, ניתוח רטרוספקטיבי שנוי במחלוקת בקרב החוקרים.
 
11

עריכות