פרשת מעטפות הכסף – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←הפרשה |
מ ניסוח |
||
שורה 1:
'''פרשת מעטפות הכסף''' או '''פרשת טלנסקי''' הם כינויים לפרשת שחיתות בה היה מעורב [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] לשעבר, [[אהוד אולמרט]]. בפסק הדין בבית המשפט המחוזי נקבע כי אולמרט קיבל במהלך כהונתו כראש [[עיריית ירושלים]] וכ[[שר התמ"ת]] כספים שלא כדין ממגייס הכספים [[משה טלנסקי]], במעטפות אשר הכילו כסף מזומן. להגנתו, טען אולמרט כי כספים אלו התקבלו על פי חוק לצורך מימון קמפיין הבחירות בו השתתף.
בתחילה זוכה אולמרט בפרשה זו, אולם לאחר [[ערעור]] שכלל הצגת ראיות חדשות הורשע אולמרט ב[[מרמה]] ו[[הפרת אמונים]] וב[[קבלת דבר במרמה]] בנסיבות מחמירות, ונדון ל-8 חודשי מאסר וקנס בסך 100,000 ש"ח
==הפרשה==
בסוף [[אפריל]] [[2008]], בעקבות חשדות שעלו נגד ראש הממשלה המכהן, אהוד אולמרט, במסגרת חקירות אחרות שהתנהלו נגדו באותה העת, התיר [[היועץ המשפטי לממשלה]], [[מני מזוז]], לפתוח בחקירה על קבלת כספים שלא כדין. על פי החשדות הועברו שלא כדין כספים במהלך השנים [[1993]] - [[2002]] למקורבי אולמרט, [[שולה זקן]] ו[[אורי מסר]], ממגייס התרומות האמריקאי [[משה טלנסקי]], שההיכרות בינו ובין אולמרט החלה בתחילת שנות ה-90.
עם הסרת [[צו איסור פרסום|צו איסור הפרסום]], במוצאי יום העצמאות, ב-[[8 במאי]], כינס אולמרט מסיבת עיתונאים בה הכחיש את המיוחס לו והכריז כי בכוונתו להישאר בתפקידו ולהילחם על חפותו. במסגרת חקירת המשטרה בפרשה זו, נחקר ראש הממשלה פעמיים במעונו בירושלים. על פי הדלפות שפורסמו בעיתונות, במהלך חקירות אלה הכחיש אולמרט קבלת כספים שלא כדין, וטען כי לא ידע על העברות הכספים, עליהן הופקדו שולה זקן ואורי מסר.
לנוכח החשש כי טלנסקי יעזוב את ישראל עוד לפני השלמת החקירה, החליטו ב[[פרקליטות המדינה]] לגבות ממנו [[עדות מוקדמת]] בבית המשפט המחוזי ב[[ירושלים]]. פרקליטיו של אולמרט ערערו פעמיים על החלטה זו אך ערעורם נדחה, וב-[[27 במאי]] נגבה מטלנסקי חלקה הראשון של עדותו בבית המשפט. בעדות זו, שתוארה באמצעי התקשורת כחמורה ודרמטית, תיאר טלנסקי מקרים שבהם העביר מזומנים לאהוד אולמרט בזמן שהותו של האחרון ב[[ארצות הברית]]. לדבריו, כספים אלה שימשו גם להנאות אישיות של אולמרט, כגון חופשה משפחתית ב[[איטליה]], שדרוג מחלקה בטיסות לארצות הברית וקניית מוצרי מותרות כגון [[סיגר]]ים ו[[עט]]ים יוקרתיים. טלנסקי אמר בעדותו כי חש רגשי אהבה והערכה כלפי אהוד אולמרט וזו הסיבה שהביאה אותו להעביר אליו סכומי כסף גדולים כל כך במזומן.{{הערה|1={{הארץ||עדות טלנסקי|987893|28.5.08|}}}}
שורה 20:
בית המשפט הביע אי-נחת מהתנהלות זו ומדברי אולמרט:
:גרסת הנאשם בכל פרשיות הכספים הללו, הינה גרסה כבושה, משתנה ומתפתחת. תחילה, במשטרה, התכחש כליל לכספים אלו, ואילו בבית המשפט מסר גרסה סותרת ומתחמקת שלפיה ידע שאורי מסר ניהל כספים
:החזקת סכומי כסף גדולים במזומן בדולרים, ללא רישום, ללא דיווח, כאשר עצם החזקתם ידועה לשלושה אנשים בלבד, נאמנים זה לזה באופן מוחלט, וכאשר השימוש בכסף, שבסופו של דבר חלק ממנו נעלם באופן מסתורי, נעשה ללא כל תיעוד והוכחה, כל אלה ביחד מציגים תמונה של החזקת מזומנים רבים באופן סמוי. לטענת התביעה, הכספים הללו נוהלו והוצאו ככספים פרטיים ועל-כן הם פרטיים. לטענת ההגנה, הכספים הללו הם כספים פוליטיים שהתקבלו כתרומות מותרות שאינן חייבות בדיווח. לעיל קבענו כי לא הוכחה טענת המאשימה כי מדובר בכספים פרטיים. יחד עם זאת, נראה כי "צבע" הכסף הוא בעייתי, וכך התייחסו אליו המעורבים בזמן אמת.{{הערה|[http://www.snlawyers.co.il/var/5809/566761-%D7%AA%D7%A4%20426-09.pdf פ (י-ם) 426/09 מדינת ישראל נגד אהוד אולמרט ושולה זקן], ניתן ב-10 ביולי 2012, סעיפים 967-966}}
עם זאת, גם במקרה זה קבע בית המשפט שאין במעשיו של אולמרט עבירה פלילית.
שורה 26:
הפרליטות הגישה ערעור לבית המשפט עליון ובנוסף ביקשה להגיש במסגרת הערעור ראיות חדשות - שמונה הקלטות שהקליטה שולה זקן את אהוד אולמרט. בית המשפט העליון נענה לבקשת הפרקליטות, והורה על החזרת התיק לבית המשפט המחוזי לגביית הראיות ולמתן פסק-דין משלים בקשר לפרשת טלנסקי.{{הערה|{{ynet||תיק טלנסקי נפתח: יוצגו ראיות חדשות נגד אולמרט|4555678|6 באוגוסט 2014|}}}}
במרץ [[2015]] הורשע אולמרט בעבירות של מרמה והפרת אמונים ובקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות,{{הערה|{{הארץ|רויטל חובל|המחוזי בירושלים הרשיע את אולמרט בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות בפרשת טלנסקי|1.2602806|30 במרץ 2015}}{{ש}}[http://elyon1.court.gov.il/heb/dover/3353293.pdf ת"פ (י-ם) 426/09 מדינת ישראל נגד אהוד אולמרט], ניתן ב-30 במרץ 2015}} ובהמשך נגזר עליו עונש של 8 חודשי מאסר וקנס בסך 100,000 ש"ח. עונשו עוכב עד לתום הדיון בערעור שהגיש.
==קישורים חיצוניים==
|